שאלה: מאת אביגיל: מאז ששמעתי את המשפט "גדול המלבין שיניים לחברו יותר מן המשקהו חלב", ושזו מצווה גדולה לשמח אנשים, אני משתדלת לחייך לכולם ולדבר עם נשים ולחזק אותן. הבעיה היא, שבפנים אני עצובה, רע לי, אני מרגישה ריקנות ולא מעניין אותי כלום. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר דברים ג' מנחם אב התשע"ג שלום רב אל אביגיל תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. תאמיני לי שיותר טוב להיות עם מסכה של שמחה וכו', מאשר להיות עם מסכה של עצבות ודכאון וכו'. זכרי היטב אשר יש פתגם עממי "כשאת שמחה – כל העולם ישמחו איתך, וכשאת עצובה אזי יניחו אותך לבד", כי על כל אשה ואשה עוברות צרות ויסורים וכו', עניות ודחקות וכו', בלבולים וחלישות הדעת וכו', ולכן כל אשה מחפשת אשה שמחה שתוכל לשוחח איתה ולהוציא מהלב את כל המרירות והדכאון שיש לה וכו', ולכן אשה כזו נמשכת אחר אשה שתמיד שמחה ועליזה, מה שאין כן כשהיא רואה אשה שנמצאת גם כן במצב גרוע כמוה וכו', תמיד היא עצובה וממורמרת וכו', אזי היא אינה מעוניינת בצרות והיסורים של הזולת וכו', ולכן היא נשארת לבד. ועל כן תעשי כל מיני מאמצים שבעולם להיות תמיד רק בשמחה, ואז תראי איך שכל העולם כולו הוא עולם שמח, כי הכל תלוי באדם בעצמו. אשרי מי שתמיד שש ושמח ומשמח גם אחרים, ורק כך תזכי למצוא את בן זוגך. ולכן תמשיכי בעבודה הקדושה הזו לחייך לכולם, ולקבל את כולם בסבר פנים יפות, ואפילו שלדעתך זה שקר, עם כל זאת זכרי היטב שעדיפה מסכה של שמחה וכו', מאשר מסכה של עצבות ודכאון וכו'. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.
|