שאלה: מאת לי: שלום. אני מאוד שבורה וזקוקה לעצה: אני ובן זוגי עומדים להתחתן, אבל יש לנו בעיה גדולה – הוא וההורים שלי לא מסתדרים ולא מדברים, והוא לא מוכן לבוא אלינו. בהתחלה הכל היה בסדר, אך ההורים שלי אומרים שהוא לא מכבד אותם, שהוא אדם מתלהם וקיצוני ולדעתם הוא לא בשבילי. תשובה: | ||
 | ||
בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב התשע"ג שלום רב אל לי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. הנה אני כותב את המכתב הזה לך ולחתן שלך, ותקראו שניכם את המכתב הזה, ותשתדלו לקיים את זה. בחור או בחורה שהולכים להתחתן צריכים לזכור טוב טוב כי לשניהם יש הורים, ומצוות כיבוד אב ואם זה מהחמורה שבחמורות, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל:) שלשה שותפין הן באדם, הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה שאם מכבדים את האבא והאמא – בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא, ולכן הבעל צריך לכבד מאד מאד את חמיו וחמותו, כי הם האבא והאמא של אשתו, וכן האשה צריכה לכבד את חמיה וחמותה, כי הם האבא והאמא של בעלה. ברור כשמש כשבחור פוגש בחורה והם מחליטים להתחתן, על שניהם לדעת כי הם באים משתי עולמות לגמרי, וכדי שיהיה הצלחה בנישואין צריכים לקבל על עצמם להיות ותרן, ולוותר, כי אחרת לא יצליחו בחיי הנישואין בשום פנים ואופן, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שלום שייך רק כשיש שני הפכים, היינו זה חסד וזה גבורה, וצריכים לחבר ביניהם, זה נקרא דעת וזה שלימות השלום כששני הפכים מתאחדים יחד. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"ה) שקודם שהנשמות יורדים כאן לזה העולם, למעלה הן נשמה אחד, וכשיורדות לזה העולם מתפצלות, הזכר יורד דרך זוג הורים אחד, והנקבה יורדת דרך זוג הורים אחרים, ועד שמוצאים אחד את השני לוקח זמן כי יש המון עיכובים, כמאמרם ז"ל (סנהדרין כב.) קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, והרגע שמוצאים אחד את השני, הם מתאחדים יחד וזו השמחה הכי גדולה. ובזה פירשתי את הברכה שמברכים בשבע ברכות "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", היינו רעים אהובים – הם הבעל והאשה, שצריכים לשמוח כמו כשהם היו אחד בגן עדן מקדם, לפני שירדו לזה העולם. והנה על הבעל ועל האשה לכבד מאד מאד את ההורים של השני, וזו מצוות עשה של כיבוד אב ואם, וזה מה שציוונו הקדוש ברוך הוא, ואף שיכול להיות שצד אחד קשה מאד וכו', היינו חמיו וחמותו, או חמיה וחמותה וכו', עם כל זאת עם דעת ושכל יכולים תמיד לחבר בין חסד לגבורה, ורק ככה נעשה שלום אמיתי, צריכים לוותר, וצריכים לזכור שאלו אבא ואמא, ואף שהם מעליבים וצועקים וכו' וכו' – צריכים רק לשתוק, כי סוף כל סוף אלו אבא ואמא, ולכן גם את צריכה לדעת שאם ההורים של החתן התפרצו עליך, את לא צריכה לצעוק ולא לענות, כמו כן החתן צריך לדעת שאם ההורים שלך התפרצו עליו, צריך למחול ולוותר ולשתוק, ודייקא בצורה כזו יכולים להתחתן בשמחה עצומה, כי תיכף ומיד כשמתחתנים צריכים לקיים (בראשית ב' כ"ד) "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", ולא לערב את ההורים בחיי הנישואין, ואפילו אם ההורים של צד אחד כן רוצים להתערב וכו' וכו', צריכים להיות חכמים ולדעת איך להתחמק בצורה מכובדת מאד, אבל לא במריבות וקללות ועלבונות ובזיונות, תמיד צריכים לספוג וכו', הן מהאבא והן מהאמא משני הצדדים צריכים לספוג ולשתוק וכו', וזו דרך התורה, ואם מקיימים את זה – אזי מצליחים כל החיים. אתם צריכים לדעת שכך הם החיים, תמיד צד אחד מתערב בחיי הנישואין, ולפעמים שני הצדדים מתערבים וכו' וכו', כי סוף כל סוף זהו הבת שלהם, או להיפך סוף כל סוף זה הבן שלהם וכו', וזכותם להתערב וכו', ולכן הזוג שאוהבים אחד את השני ומכבדים אחד את השני, צריכים להבין דבר זה, שאם הם רוצים להצליח בחיי הנישואין, צריכים רק להיות וותרנים, ואני אומר את זה לגבי ההורים, כי מצוות כיבוד אב ואם משני הצדדים היא מאד מאד חמורה, כי אם מצערים את אבא ואמא מאיזה צד שיהיה – יקבלו את זה מהילדים שלהם וזה ברור כשמש. מקרובי משפחה אחרים לא צריכים לספוג, ולא צריכים לוותר, צריכים רק לא לערב אותם בחיי הנישואין, וזה הכל. אבל הורים זה כבר דבר אחר לגמרי, כי סוף כל סוף אלו האבא והאמא של הבת שהם גידלו ואוהבים וכו'. ולכן צריכים להתפייס ולבקש סליחה, וזו מצוות עשה מדאורייתא, ובזה מקיימים את הרצון של הקדוש ברוך הוא, כי "כבד את אביך ואת אמך" זו מצוות עשה מדאורייתא, וזה מאד מאד חמור, ולכן לדעתי שהחתן יבקש סליחה מההורים שלך, ותשלימו ביניכם, ותשתדלו מאד מאד להעלים ולהסתיר הרבה דברים כדי שלא תהיה עוד פעם אש וכו', ובכלל טוב מאד שכל זוג ישתדל אחר החתונה לא לערב את ההורים כדי שלא יגיעו לידי מחלוקת. את כותבת שאת מתייעצת רק איתי, כי החתן הוא חסיד ברסלב. תאמיני לי, אם הוא באמת רוצה להיות תלמיד של רביז"ל, עליו לציית וזו הייתה דעת רביז"ל. מוהרנ"ת ז"ל אמר פעם לאברך שגר עם חמיו וחמותו, אבל היו ביניהם אי הבנות, וכל שני וחמישי העיפו את הדברים שלו מחוץ לבית, את הכרים והכסתות וכו', וצעקו עליו לך חזרה מאיפה שבאת וכו', או לך לעבוד וכו', והאברך הזה בא להתייעץ עם מוהרנ"ת ז"ל, ענה ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל: אם אתה באמת רוצה להשאר בלימוד תורה ולהמשיך בעבודת השם יתברך, אזי אל תשים לב לכל מה שקורה מידי פעם, תהיה וותרן ותשאר לגור איתם, אבל אם אתה לא אוחז בלימוד תורה ואתה לא מתכוון להמשיך בעבודת השם יתברך, אז אני מייעץ לך שתלך לעבוד, וככה תוכל לגור בדירה נפרדת ובמקום אחר, אבל מה ששייך לכיבוד אב ואם תראה תמיד לכבד אותם, כך ייעץ מוהרנ"ת ז"ל, וזו דעת רביז"ל. ולכן אני מאד מבקש את שניכם שתראו להיות וותרנים אחד לגבי השני, ולהשלים עם ההורים, להוריד את הראש ולבקש סליחה, כי זה הרצון של הקדוש ברוך הוא, ובפרט כשיש ביניכם אהבה כל כך חזקה, מה טוב ומה נעים אם הבחור יעשה כמו שאני מבקש אותו, אז השמחה תוגדל מאד מאד בין שניכם, ותתחתנו בסימן טוב ובמזל טוב, ותבנו בית נאמן בישראל. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדכם שיהיה לכם הצלחה מרובה ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו.
|
