כיצד ראוי לנצל את ימי 'בין הזמנים'?

שאלה:

מאת יהושע:

לכבוד הצדיק שליט"א, שלום וברכה. בימים הקרובים יצאו כל התלמידים, הבחורים ואברכי הכוללים לימי 'בין הזמנים'. כיצד ראוי לנצל את הימים האלו שבהם לא נמצאים בין כותלי בית המדרש?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' מנחם אב התשע"ג

שלום וברכה אל יהושע נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שאין דבר כזה 'בין הזמנים' וכו', כי רק פעם אחת יש זמן שנקרא 'בין הזמנים', שזה בין המיתה לקבורה, כי מהרגע שאדם מת ועד שקוברים אותו לוקח קצת זמן, וזה נקרא 'בין הזמנים', וחכמינו הקדושים אמרו (שבת פ"ג:) אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר (במדבר י"ט) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.

צריכים לחקוק בדעתו שאין דבר כזה ואין מושג כזה 'החופש הגדול', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ל.) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת – בטל מן התורה ומן המצות, ואין להקדוש ברוך הוא שבח בו, והיינו דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (תהלים פ"ח ו') "במתים חפשי"? כיון שמת אדם – נעשה חפשי מן התורה ומן המצות; רק כשאדם נפטר אז יש לו חופש גדול.

נא ונא תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות, גמרא: להיות חזק מאד ללמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ותחזור את הדף כמה פעמים, על כל פנים גמרא ורש"י, ושלושת הלימודים האלו הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך, אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" – שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את שלושת הלימודים האלו.

העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זו הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, כי אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים.

רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן צ"ח) שבקיץ מה טוב ומה נעים לצאת בשדה בין העשבים ולהתבודד להקדוש ברוך הוא, שאז כל יבול השדה נכלל בתפלתו של האדם, אשרי לו.