שאלה:

מאת שרה:

לכבוד מוהרא"ש היקר. ברוך השם אני ובעלי מקורבים לרבינו ז"ל. יש לי חבירה טובה שבלבלו אותה בעניין הנסיעה לאומן בראש השנה: אמרו לה שאסור לצאת מארץ ישראל, ושכל מה שרבנו ז"ל אמר לגבי העניין של הקיבוץ בראש השנה באומן, הוא אמר רק לאנשים שגרים בקרבת מקום, כלומר באוקראינה, והוא לא התכוון שיגיעו אליו אנשים מכל רחבי העולם כמו שנוהגים היום.
אשמח מאוד אם תוכלו לענות על שתי הקושיות האלו, כדי שאוכל להסביר לה. תודה רבה!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר ואתחנן י"א מנחם אב התשע"ג

שלום רב אל שרה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריכם ואשרי חלקכם שאת ובעלך מקורבים אל רביז"ל, אבל פלא גדול איך יכולים לפתות אתכם בענין ראש השנה שלא לנסוע לאומן, בשעה שרביז"ל ביקש מאד מאד שנבוא אליו על ראש השנה, ובפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר? כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם", וזה נאמר על ראש השנה. ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.

ואת ובעלך צריכים לדעת אשר רביז"ל נמצא באומן, ושם מקום גניזתו, כמו שכתב מוהרנ"ת ז"ל (ימי מוהרנ"ת סימן ס"ו) "העיר אשר בחר בו בחיים חיותו להקבר שם כאשר נשמע מפיו הקדוש פעמים אין מספר, שאמר לפני כמה אנשים שקהילת אומן הוטבה בעיניו להקבר שם, מחמת שהיו שם קדושים הרבה וכו', ובשביל זה היה עיקר שבא לאומן חצי שנה קודם הסתלקותו וכו', כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות, לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהלים הנקראים אצלנו וכו', אשרי הזוכה לזה", עיין שם. ולא במקום אחר כמו שהמציאו לאחרונה כמה בעלי דמיונות וכו' וכו'.

ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה בשנת תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה! ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה! ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך – אז עוד קושיא]. (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן, מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. 

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. 

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י, והוא מדברי חכמינו הקדושים על הפסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות, ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו. ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם].

וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.

הקדוש ברוך הוא יעזור שבעלך יסע לראש השנה לאומן, ותזכו לשנה טובה ומתוקה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים