בשנים האחרונות הקדשתי את כל זמני ללימוד תורה, והזנחתי את משפחתי לגמרי

שאלה:

מאת דוד:

שלום לרב. ברצוני לערוך בפניכם וידוי דברים: אני בעל תשובה כשלוש עשרה שנה, ובתחילת חזרתי בתשובה, למדתי גמרא עם רב ליטאי שהלהיב אותי עד מאוד לעסק התורה, וכל זה בעודי נשוי טרי ובזמן שאני עובד במשרה מלאה. התחזקתי מאד מרבי, ולמדתי ממנו המון בעניין הקפדה בזמנים ללימוד התורה ובאהבת לימוד התורה שהיא מעל לכל. ברוך השם מאז נולדו לי שמונה ילדים, וביניהם שני זוגות תאומים.
המשכתי בדרכי, ותמיד הדהד בראשי המשפט "התורה היא מעל הכל". לאחר מספר שנים החלטתי ללמוד את הדף היומי, ולאחר כשנתיים בלימוד אישי, לבקשת חבר התחלתי ללמד שיעור בדף היומי. לצערי, לא ויתרתי אף פעם על זמני השיעור שלי ולא התחשבתי בכל מי שנקרה בדרכי, כולל אשתי והילדים, ובגלל שלא הייתי מוכן לוותר על השיעור, לפעמים הייתי משאיר את אשתי בוכה עם התינוקות, לא הייתי מגיע לאירועים משפחתיים וכו'. סיימתי את הש"ס במסגרת הדף היומי, והתחלתי את הסדר מחדש במחזור הנוכחי.
בחסדי השם, בשנתיים האחרונות התקרבתי ללימוד חסידות ובמיוחד לברסלב, וזכיתי בשנתיים האחרונות להיות אצל רבנו הקדוש בראש השנה, ומאז כבר הבנתי שדרכי בעבודת השם הייתה לא נכונה, כי למעשה הילדים גדלו בלי אבא, וגם אשתי סבלה מאוד, אך למדה לחיות עם 'שגעון' התורה שלי.
אין לי זמן לילדים שגדלים, כל היום אני רובץ סביב הדף היומי שאני צריך להעביר, וסביב סדר לימוד נוסף בספרי רבינו שמחיה ומחזק אותי, אבל בשורה התחתונה אני מותש נפשית. היום, אני לומד ומלמד בכח וללא חשק, מכיוון שאני מבין שכל עבודתי הייתה בדרך לא נכונה, ושהייתי מלא גאווה בזויה – לסיים את הש"ס.
אני מבקש מהרב שיפסוק לי את המשך דרכי בעבודת השם, כי אני מרגיש שמיציתי את עצמי עם השיעור, ואולי הגיע הזמן להקדיש קצת לילדים וללימודים אחרים ביותר מתינות וללא לחץ. תודה רבה, המצפה לתשובה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר עקב י"ד אב התשע"ג

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) שגם בעבודת השם יתברך יש יצר הרע גדול מאד שהוא "פן יהרסו לעלות אל השם", וכלל גדול שריבוי אור מביא אחר כך ריבוי חושך גדול מאד, ולכן צריכים לצמצם את עצמו בכל דבר, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז' וסימן ס"ח) שצריכים להיות למעלה וגם למטה, היינו מצד אחד להיות דבוק בהקדוש ברוך הוא, ומצד שני לא לשכוח מאשתו ומהילדים שלו, שזה גם כן הרצון של הקדוש ברוך הוא, וחכמינו הקדושים אמרו (יבמות סב:) האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר (איוב ה') "וידעת כי שלום אהלך".

הרי שלך לפניך, שאדם צריך לאהוב את אשתו כגופו, ולכבד אותה יותר מגופו וכו', וכן אמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה". והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו); ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה; ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן צ"ד) אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל כבוד אשתו. ולכן מעכשיו תראה להשקיע הרבה באשתך, שזה היה הרצון של רביז"ל, כי בפירוש גילה לנו (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. 

וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.)

 אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים), וכן אמרו (יבמות סג.)

 דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא; ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, הדבר הראשון עליו  לעזור לאשתו בכל המובנים, ולא כמו אלו החדשים מקרוב באו שמסלפים את דברי רביז"ל, ומהפכים דברי אלקים חיים, ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם לפייס את אשתך ולעזור לה בכל המובנים.

עכשיו אתה צריך לדעת שבוודאי התורה היא מעל הכל, עם כל זאת צריכים את שניהם, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ב')

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.

אשריך ואשרי חלקך שאתה לומד ומלמד לאחרים את הדף היומי, אשר אין למעלה מזה, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ושמירה גדולה, כי גמר"א זה ראשי תיבות של מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל השומרים את האדם.

אבל טוב מאד שתעשה לעצמך שיעורים במקרא, במשנה ובגמרא כסדר-דרך-הלימוד של רביז"ל מלבד הדף היומי. עם כל זאת תשתדל גם להשקיע באשתך, כי אשתו כגופו, וכמו שאתה שומר על הגוף שלך כך תשמור על אשתך ועל ילדיך, וידוע שמוהרנ"ת ז"ל היה מתמיד עצום יומם ולילה ולא פסק מללמוד, ואף על פי כן אמר שחינוך ילדיו זה חשוב אצלו כמו עבודת החצות שלו.

הרגל את עצמך לדבר עם הקדוש ברוך הוא, שזה הענין של התבודדות, וזה יביא אותך לישוב הדעת אמיתי, כדי שתדע מה כן וכו', ומה לא וכו', כי על ידי שיחה בינו לבין קונך יהיה לך ישוב הדעת, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רכ"ח)

בוודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות, אבל אני קורא אותם 'פלייטיס' – מבוהלים ומבולבלים, ופתאום כשיבוא משיח ויקרא אותם – יהיו מעורבבים ומבולבלים. אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השינה שדעתו נוחה ומיושבת היטב, כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול וכו'. ולכן זה צריך להיות לך מנהג קבוע – לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמורה, וזה יכניס בך ישוב הדעת אמיתי ותדע איך להתנהג עם אשתך, לרחם עליה ולקרבה עד מאד, כי (סוטה יז.)

איש ואשה זכו – שכינה ביניהן; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח')

אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.)

זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

אקווה שתבשר לי בשורות משמחות שהכל השתנה אצלך לטובה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים