שאלה: מאת שחר חיים: לכבוד מורנו מוהרא"ש שליט"א, שלום וברכה. ראשית, יישר כח על כך שאתם מחזקים את עם ישראל בספרים ובעיקר בקונטרסים, מאז היותי ילד אני מתחזק עם הקונטרסים של כבודו. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר עקב ט"ו אב התשע"ג
שלום וברכה אל שחר חיים נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ט) על הפסוק (במדבר י"ג) "ארץ אוכלת יושביה", כשמקורב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד. והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך. כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לניזון, כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה. וכן מחי למדבר, כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר. ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם. כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח, והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים. וזהו "ארץ אוכלת יושביה", כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים ל"ז) "שכן ארץ ורעה אמונה". וזהו "אוכלת יושביה", כי כשנכנס לארץ, שהיא בחינת אמונה, נאכל אצלה, היינו שנתהפך למהותה. היינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחינת ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש; עיין שם. היינו כמו שבארץ ישראל, כשאדם מסתובב בארץ ישראל ומאמין בקדושת ארץ ישראל, הוא נאכל בתוך הארץ, כי ממשיך על עצמו אלקותו יתברך, כמו כן הצדיק האמת שמגלה את האמונה הקדושה בו יתברך, ומדריך את האדם בדרך נכונה איך להתקרב אל הקדוש ברוך הוא ואיך לגלות את אמתת מציאותו יתברך בתוך כל ההסתרות, אזי אם הוא מאמין בצדיק והולך בדרכיו – על ידי זה הוא נאכל בהצדיק, ואפילו שבהתחלה הוא לא מקבל ממנו כלום, אבל עצם העובדה שהוא מאמין בצדיק הזה, וכוסף ומשתוקק ללכת בדרך הצדיק הזה, אזי הוא נאכל למהות הצדיק. והנה רביז"ל הזהירנו מאד מאד שנבוא אליו בראש השנה באומן, כמו שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר? כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם", וזה נאמר על ראש השנה; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ר"כ) מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו להיות אצלי על ראש השנה. אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך, כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה, הרי עוד קושיא אחת. [כלומר בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד, ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן, מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים]. ואמר: שכל עסקו הוא רק ראש השנה, והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "וואס זאל איך אייך זאגין קיין גרעסערס דער פון איז ניט פארהנדן, איי אנדעריי זאגין ניט אזוי, איז נאך א קשיא, גאר מיין זאך איז ראש השנה" [מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה! ואם אחרים אינם אומרים כך, נו, זה עוד קושיא עלי, כי כל עניניי הוא רק ראש השנה]. גם כבר אמר: "אויף ראש השנה דארפן אלע זיין" [על ראש השנה כולם צריכים להיות]. וכל זה היה באומין בראש השנה האחרון, שאז דיבר עמנו זאת. וגם מכבר דיבר עמנו הרבה שהוא מזהיר ומצווה לכל מי שרוצה לשמוע ולציית אותו שיהיה אצלו על ראש השנה; ולכן אפילו אם אדם הוא עדיין רחוק בתכלית הריחוק מהנהגות הצדיק, אבל הוא בא ונוסע אל הצדיק הזה לאומן על ראש השנה, על ידי זה הוא נאכל בתוך הצדיק. וכן רביז"ל הזהירנו מאד מאד על שיחה בינו לבין קונו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה): ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך; ולכן מי שמקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, על ידי זה הוא נאכל בתוך הצדיק. וכן הדריכנו רביז"ל בסדר-דרך-הלימוד נורא ונפלא מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב, ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם, ולכן מי שלומד בסדר-דרך- הלימוד הזה ומציית את רביז"ל, אף שבהתחלה זה מאד מאד קשה לו, אבל הוא מקיים את זה מפני שרביז"ל גילה את זה, על ידי זה הוא נאכל בתוך הצדיק. הכלל – מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם, ומציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה, יזכה לרב טוב הגנוז, שכל אחד יכול לזכות עוד בזה העולם, והעיקר תלוי כפי שאדם מאמין בדברי הצדיק בלי שום חכמות והשכלות כלל, ומשליך את השכל המדומה שלו, ואז יעבור על הכל. אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.
|