שאלה: מאת עמוס: יש לי בת בגיל שבע עשרה, היא מוכשרת מאוד ומצטיינת בלימודים, אך היא מאוד עצבנית, והרבה פעמים גם כועסת ומקללת. אין לה חברים והיא לא מבלה, היא מאוד ביקורתית וכל התלמידים בכיתה מתרחקים ממנה. יש לציין שקוראים לה 'נעמי' על שם אמי זיכרונה לברכה, שכל חייה הייתה עוסקת בהשכנת שלום-בית ומרבה אחווה ורעות בין בני אדם. מה הרב ממליץ ומציע לנו לעשות? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר עקב ט"ו אב התשע"ג
שלום וברכה אל עמוס נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. היה טוב מאד לקחת את הבת לאיבחון וכו', זו לא בושה, ואף אחד לא צריך לדעת מזה וכו', כי היום יכולים הכל לרפאות, אם רק מכירים את האמת המרה וכו' וכו'. העיקר הוא רק לקרב ולחזק ולעודד ולשמח אותה ולתת לה מחמאות וכו' וכו', הן אמת שההורים יגיעים מרוב צער ועגמת נפש שעוברים עליהם, עד שמתפוצצים להם העצבים וכו' וכו', עם כל זאת אם רוצים להצליח עם הילדים, מוכרחים לקנות לעצמם את המדה היקרה של סבלנות, וכבר אמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו'. אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, בזה העולם מוכרחים לקנות לעצמו את המדה היקרה של סבלנות, ובפרט עם ילדים, אם רוצים להצליח עמהם מוכרחים סבלנות כמו ברזל ופלדה וכו', ולצערינו הרב רוב ההורים הם כל כך יגיעים ומותשים וכו', עד שמאבדים את הסבלנות, צועקים וצורחים על הילדים, ועושים עליהם ביקורת, וקוראים אותם בשמות, ויש גם שמרביצים לילדים וכו' וכו', אזי במקום שהילדים יגדלו בריאים בנפשם ובשכלם, עוד זאת הם יותר ויותר מתפרעים וכו'. ולכן אשרי מי שקונה לעצמו מדת הסבלנות, שסובל וסובל וסובל, כי הסבלן הוא המנצח, והסבלן הוא הגיבור וכו' וכו', כי העיקר בחיים הוא סבלנות, שזו המתנה הכי יפה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן. ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול.
|