שאלה: מאת אליעזר: אני בחור בן עשרים, ועוברים עלי הרבה משברים וגלים, יש לי ניסיונות נוראיים ונפילות קשות בענייני קדושה. האם כשאתחתן, כל הניסיונות והנפילות באמת יפסיקו לגמרי? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר שופטים כ"ט אב ה'תשע"ג
שלום וברכה אל אליעזר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. ידוע שרביז"ל הקפיד מאד מאד שצריכים להתחתן מה שיותר מהר, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי – הוא פגום בברית, ולכן צריכים להשתדל מאד מאד להתחתן לשם שמים מה שיותר מהר, ולא להיות בררן, ומצינו שאמרו חכמינו הקדושים (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא. אמר לו: כשיבוא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, אמר לו: מאי טעמא לא פריסת סודרא? אמר לו: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה. אמר לו: חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה – כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע עשרים ולא נשא – אומר תיפח עצמותיו; הרי שלך לפניך איך שצריכים להזדרז ולהתחתן, כי רב המנונא בא אל רב הונא וראה שעדיין לא התחתן, אמר לו אני לא רוצה לראות את הפנים שלך עד שתתחתן.
ולכן בוודאי כשתתחתן יפלו כל הנסיונות והנפילות והירידות שלך וכו', כי תהיה לך פת בסלך וכו' וכו', כי עכשיו בחור מאד מסוכן שלא יכשל בעוון החמור של הוצאת זרע לבטלה, שאמרו חכמינו הקדושים (נדה י"ג.) אמר רבי יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה; ואמרו (שם) רבי יצחק ורבי אמי אמרי: כאילו שופך דמים, שנאמר (ישעיה נ"ז ה') "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים", אל תקרי שוחטי אלא סוחטי; כי מכל טיפה וטיפה יכול להוולד ולד, וכשסוחט את זרעו לבטלה הוא שוחט את ילדיו, והעוון הזה מטמטם את המח והדעת, ומכניס את האדם בחלישות הדעת וביאוש גדול כאילו הקדוש ברוך הוא שונא אותו, ולא צריך אותו וכו' וכו'. ולכן לדעתי, תעשה כל מה שביכולתך להתחתן, ואל תהיה בררן כלל, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא; אתה צריך לרדת מדריגה ואז תמצא את הזיווג שלך, כי בדרך כלל בחור הוא גאוותן וכו', ולא מתאים לו לקחת את זו או את זו וכו', וחושב לעצמו: "אני הכי חכם והכי יפה וכו', אקח את זו?", או "אני הכי חכם והכי יפה והכי משכיל וכו', אקח את זו?" והוא מסתובב ומחפש את הבת זוג שלו כפי הדמיון שנכנס בו כאילו מי יודע מה הוא, והוא רוצה שיבוא אליו זיווג משהו שעדיין לא נברא וכו', ועל ידי זה מחפש וכו' ומסתובב ויוצא לפגישות פן ואולי אמצא את בחירת לבבי שתבוא אלי על סוס לבן עם שקים מלאים כסף וכו', ובשביל זה הבחור מחכה עד שיוולד זיווג כזה, ובין כך הוא לא קולט שהזמן לא מחכה, כמאמר החכם "הזהר מן הזמן כי הוא אויב רע מאד", ועד שתופס את עצמו הוא רואה שהוא כבר בגיל שלושים, ומה עושים עכשיו? על זה באים חכמינו הקדושים ונותנים לנו עצה (יבמות סג.) נחית דרגא נסיב איתתא – תרד מדריגה ואל תחזיק מעצמך כל כך גדול וכו', ואז תמצא בקלות בת זוג שתתאים לך, ותתחתן ותהיה ניצול מעבירות חמורות, ותהיה הכי מאושר בחייך.
|