המחלוקת שבין אנשי שלומנו חסידי ברסלב גורמת לי לחלישות הדעת והרבה בלבולים

שאלה:

מאת יעקב:

שלום וישע רב. התקרבתי לחסידות ברסלב לפני כמה שנים, ואני משתדל ללמוד בספרי רבנו ותלמידיו, ולקיים ככל יכולתי את עצותיהם. ברוך הוא וברוך שמו אני מרגיש שינוי גדול לטובה, ואני חש התעלות מיום ליום.
יש דבר אחד שמאוד מציק לי ומבלבל אותי: אני רואה שבין אנשי שלומנו בעצמם יש מחלוקות רבות – זה מדבר לשון הרע נגד זה, וזה מוציא לעז על זה, והדבר גורם לי לחלישות הדעת גדולה מאוד והרבה בלבולים.
למה זה ככה שיש מחלוקת גדולה גם בין אנשי הצדיק? ואיך אני יכול להרגיע את רוחי שכואבת מאוד מהמצב הזה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר שופטים כ"ט אב ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יעקב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

באמת זו בעיה רצינית מאד, וזה עובר על כל מקורב חדש שמתבלבל מריבוי הדיעות שיש גם בין אנשי שלומינו, עד שלא יודעים היכן משה שרוי, והיכן אהרן שרוי, ובני אדם מבוהלים ומבולבלים לגמרי, כל אחד אומר את הדיעות שלו, ולא יודעים איפה האמת וכו', וצריכים הרבה רחמים שלא יפילו אותו אלו התלמידים שלא שימשו כל צורכם, כמאמרם ז"ל (סוטה מ"ז:) משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן – רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות; ובפרט החדשים אשר מקרוב באו וכו', וצדים נשמות חלשות ברשתם, ומבלבלים אותן עם כל מיני לימודים פגומים וכו', עד שעל ידי זה גורמים להחליש את המקורבים החדשים וכו' וכו'.

ובאמת, כבר הקדים מוהרנ"ת ז"ל וכתב (ליקוטי הלכות ראש חודש הלכה ז' אות נ"ב) אדם צריך לקבוע בעצמו שיהיה איך שיהיה, אף על פי כן יהיה חזק בדעתו שלא יהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך, ולא ייאש את עצמו לעולם, ולא יהיה מהחסידים הנפולים שהם גרועים ממשומדים רחמנא ליצלן וכו', עיין שם.

וכן הוא (לקוטי הלכה שלוחין הלכה ה' אות י"ז)

עיקר התגרות והסתת הבעל דבר שמבקש תואנות ועלילות לשוב וליפול חס ושלום, לזוהמת המדמה, בפרט אחר הסתלקות הצדיק, שאומר הרי כבר אפס תקוה חס ושלום, ועמלק מתגבר, שהוא בחינת עצם התגברות היצר הרע, שמתעורר בהתגברות עצום בכל פעם, ועתה מה נעשה עוד, והכסילים חוזרים לאחוריהם, שזהו בחינת מה שקורין חסידים נפולים רחמנא ליצלן, שזה גרוע מהכל, כמו ששמעתי מפיו הקדוש וכו', עיין שם.

וכן הוא (לקוטי הלכות נזיקין הלכה ד' אות כ"ה) קליפת נוגה היא הקליפה הכי מסוכנת, כי משם נמשך נפש הבהמיות של ישראל, שמשם באים החכמות רעות של העולם, ויש שמכנים עצמן בשם חסידים, ואומרים חכמות של שטות והבל המרחקים מהשם יתברך ומתורתו ומצדיקי אמת, ואלו הם קליפת נוגה ממש שמעורב טוב ורע, כי באמת יש בהם טוב הרבה כי אינם פורקין עול חס ושלום, וקצתם הם אנשים כשרים קצת, ולפעמים אומרים דברי אמת, אך מעורב בהם גם רע הרבה, דהיינו החכמות שלהם שנדמה להם לחכמות, ובאמת הם שטותים גדולים, ואלו מזיקים גם כן הרבה, ומונעים מאד מלהתקרב לצדיקי אמת ואנשיהם הממשיכים השגת אלקותו בעולם, ובאופן אחד הם מזיקים יותר מהעכו"ם והאפיקורסים, כי מעכו"ם ואפיקורסים רוב ישראל מרחקים עצמן מהם בתכלית הריחוק כראוי להתרחק מהם יותר מן בעלי ראתן, אך מאלו הכשרים קצת אין מתרחקים מחכמתם כל כך, ובאמת הם מזיקים הרבה על ידי חכמתם וליצנות שלהם שמתלוצצים מכמה דרכי התמימות האמתיות וכו'. (וכמבואר שיחה זאת במקום אחר ששמעתי מפיו הקדוש שחסיד שנפל גרוע ממשומד, כי ממשומד כל אחד נזהר, אבל מחסיד אף אחד לא נזהר, כי אף אחד לא יודע שהוא נפל ונתקרר מההתלהבות שלו וכו'), עיין שם.

ולא בחינם שרביז"ל הקפיד מאד מאד על לימוד שולחן ערוך, כי אלו החדשים שמקרוב באו, הם מנהיגים הנהגות חדשות שזה כנגד השולחן ערוך וכו', וזה סתם טפשות ושגעון וכו', ומטעים את אלו שרודפים אחריהם וכו', וכל זה בא מחמת שלא לומדים שולחן ערוך, כי אם היו לומדים שולחן ערוך, היו יודעים שכל אלו ההנהגות החדשות אין להן שום מקור בשולחן ערוך וכו', ואדרבה, זה נגד השולחן ערוך, ולכן אם היו לומדים שולחן ערוך, לא היו יכולים להטעות את האדם בשטויות ובדמיונות גדולים וכו' וכו', ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט): ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים, וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם, מראשם עד סופם כסדר, אם יכול ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך עם כל הפירושים הגדולים מה טוב, ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה 'שולחן ערוך' הקטנים. 

והוא תיקון גדול מאד מאד, כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע, ועל ידי לימוד פוסק שמברר הכשר והפסול, המותר והאסור, הטהור והטמא – על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע. 

ואמר: שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור, ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף שולחן ערוך באיזה מקום שהוא, אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך, כי צריך ללמוד איזה דין בשולחן ערוך בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס, ילמד כסדר כל הארבעה שולחן ערוך מדי יום ביומו, וכשיגמור ויסיים הארבעה שולחן ערוך, יחזור ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו; אשרי מי שמתמיד בלימוד שולחן ערוך, ואז לא יוכלו להטעות אותו בכל מיני שגיונות והנהגות משונות וכו' וכו', שאין להם שום שחר כלל.

הקדוש ברוך הוא ישמור אותנו ממפורסמים של שקר שנמצאים גם בין אנשי שלומינו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים