שאלה: מאת אושרי: שלום רב לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. בתחילה, ברצוני להודות על התמיכה וההדרכה בעבודת השם לכלל ישראל בכלל ולי בפרט, ויהי רצון שתמשיכו מתוך בריאות ואריכות ימים. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר שופטים א' דראש חודש אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל אושרי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אף שלימוד 'חוק לישראל' הוא דבר גדול מאד, עם כל זאת החפץ באמת לקיים את דברי רביז"ל הוא לומד את כל התורה כולה, שזה היה רצונו, ובפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ח) ראוי לאדם שיעבור וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמוד כולם כדי שיהיה בכל מקום, כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות, ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות, כמו שדרך השרים להתפאר ולומר "הייתי בורשא" וכיוצא בזה. כמו כן, ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה, כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהיינו בכל הספרים הקדושים, ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה. ולכן מה טוב ומה נעים שאדם לומד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש והלכה וכו' וכו' כסדרן דייקא, ולא צריכים לגמור הכל ביום אחד, כמאמרם ז"ל (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט, וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; ואפילו ששוכח מה שלומד, אל יסתכל על זה כלל, וכך אמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ל"ב) רבי אבהו אמר: זה שיפוטה של תורה – שאדם למד תורה ושכחה, רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק: לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה. ולכן אשרי מי שמציית את רביז"ל ולומד כפי סדר-דרך-הלימוד שלו, אז במשך חייו בזה העולם הוא זוכה לסיים פעמים אין מספר תנ"ך, ששה סדרי משנה, ש"ס בבלי ירושלמי ותוספתא, ואת כל המדרשים כולם, ואת ספרי הזוהר והתיקונים וכו' וכו'. אבל צריכים לזכור שזה לא הולך ביום אחד, וכן לא צריך לסיים הכל ביום אחד, כמאמרם ז"ל (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה: איך יכולים ללמוד כל כך הרבה? אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לכיכר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר – מי יוכל להביאו? ופיקח אומר – לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח, מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; ואפילו ששוכח מה שלומד, עם כל זאת זה לא מבלבל אותו כלל, כמאמרם ז"ל (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') אמר רבי לוי משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו. מי שטיפש מהו אומר – מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו?, מי שפיקח מהו אומר – ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל? כך מי שהוא טיפש, מהו אומר – מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה? מי שהוא פיקח מהו אומר – ולא שכר יגיעה הקדוש ברוך הוא נותן?
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|