אינני יודע מהי דעת האמת וכיצד ראוי לנהוג בעניינים שבינו לבינה. מהי דעתו של הרב בעניין?

שאלה:

מאת יצחק:
מי אני כי אשבח אתכם, אך אי אפשר בלא זה, כי כל התקרבותי לרבינו היא בזכותכם, וזכיתי גם להפיץ הרבה ספרים שלכם, וגם להגן על כבודכם בהרבה מקומות, וברוך השם גם לקרב הרבה מאוד אנשים לספרים שלכם.
והנה, יש ענין שמבלבל מאוד אותי ועוד הרבה אברכים, והוא בעניינים שבינו לבינה, ובצורה שלומדים את מאמר חז"ל "קדש עצמך במותר לך" – יש בזה בלבול גדול בין הרבנים, אין הלכה ברורה, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ולמעשה רואים לפעמים שכאשר מקילים קצת זה גורם לשלום בית, ויש אשר אומרים שזה רק דמיון כאילו שדבר זה משפיע על הבית, והוא תירוץ היצר המתלבש במצוות, כי צריך להתקדש יותר ויותר, אך בשורה התחתונה אף אחד לא אומר לנו כיצד ראוי לנהוג.
ובכלל השאלה הגדולה שמציקה לי: איך מזניחים דבר רגיש כזה ולא נותנים הדרכה מפורטת לאברכים צעירים?
והאמת ידעתי, ואני רואה בעצמי שעיקר הבירור האמיתי בזה הוא רק על ידי התבודדות, אך סוף סוף לא לכולם יש כוח בירור אמיתי, ולכן אנו מבקשים לקבל את דעתו של הרב בעניין. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שופטים ג' אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יצחק נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שזכית להתקרב אל רביז"ל, ואתה צריך מאד מאד לשמוח עם זה, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי, כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו'. גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; ואמרו אנשי שלומינו שאם לא שמחים עם זה, סימן שנפגמה אצלנו האמונת חכמים, כי אם רביז"ל אמר שראוי לנו לשמוח שיש לנו רבי כזה, אזי אנחנו צריכים לשמוח עם זה, כי מה היינו עושים אם לא היה לנו אותו? ולכן אתה צריך מאד מאד לשמוח על עצם ההתקרבות שזכית להתקרב אל רביז"ל, ומכל שכן וכל שכן שזכית לקרב גם אחרים אל דעתו הקדושה שאין למעלה מזה.

ידועה בין אנשי שלומינו גדולתו וקדושתו של הרב הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין ז"ל (בעל מחבר "ביאור הלקוטים") שהיה איש מורם מעם פרוש לגמרי, עם כל זאת כשבאו אברכים לשאול אותו הנהגות של בינו לבינה וכו', ענה רק פתגם זה "ילדים, תשמרו את עצמכם מכריתות", ופירשו תלמידיו שהבינו מדבריו שהעיקר לשמור מאד מאד על איסור נדה החמור, שזה עונש חמור מאד מאד וגובל באיסורי כריתות וכו' וכו', אבל כשהיא מותרת, אזי מותר הכל וכו', ולא לבלבל את עצמו משום דבר שבעולם.

רואים בדור הזה את גודל הפריצות וההפקירות השיקוץ התיעוב והזיהום מה שקורה בחוץ וכו', ולא ימלט שאדם לא יבוא לידי עבירות חמורות רחמנא לישזבן, ולכן בזה שאדם מתחתן, על ידי זה הוא ניצול מחטאים ועוונות ומהרהורים רעים, כי יש לו פת בסלו היינו את אשתו, ואדרבה, היצר הרע מתלבש במצוות שיהיה פרוש מאשתו וכו' וכו', ועל ידי זה יפילו אחר כך בעבירות חמורות וכו', שילך לחפש בזבלים וכו', וזה בעצמו התלבשות היצר הרע במצוות וכו', כי אדם מתחתן עם אשתו והיא שומרת ומצילה אותו מחטאים ועוונות, ובא היצר הרע ואומר לו מוסר שיהיה פרוש וכו' וכו', ואינו יודע שזו בעצמה המלכודת שהיצר הרע מפילו בזה.

ומה שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תתצ"א) על הפסוק (דברים י"ד כ"א) "כי עם קדוש אתה" – קדש את עצמך במותר לך, אדרבה, זה סובב שאדם צריך לקדש את עצמו דייקא עם אשתו, כדי שלא יצטרך לבוא חס וחלילה לעבירות חמורות, כי בפירוש גילה לנו מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית, ולכן הזהירנו רביז"ל מאד מאד להתחתן ולחיות עם אשתו כדרך כל הארץ, ועל ידי זה ינצל מהרהורים רעים ומחטאים מגונים וזה ברור, ויש להאריך בזה מאד מאד, אבל לא ניתן לכתוב על הכתב מטעמים המובנים, וחבל מאד מאד שמזניחים דבר זה ולא נותנים הדרכה מפורטת לאברכים צעירים, כי צריכים לדעת: מתי שאסור – אסור הכל, ומתי שמותר – מותר הכל וכו' וכו', וצריכים לשמור מאד מאד מחומרות יתירות כי על ידי זה יפול בפח יקוש יותר ויותר, וכל אלו שנכשלים בעבירות חמורות זה רק מפני הלימודים הפגומים שמלמדים אותם שצריכים להיות פרושים מנשותיהם וכו', ועל ידי זה הוא הולך לחפש את תאוותו בזבלים וכו' וכו'.

 יעזור הקדוש ברוך הוא שתעסוק הרבה בשיחה בינו לבין קונך, ותהיה דבוק בו יתברך, ולזה זוכים דייקא כשאדם מתחתן וחי עם אשתו, על ידי זה זוכה למוחין נקיים, מה שאין כן כשאדם הוא פרוש לגמרי וכו', על ידי זה הוא בא לידי הרהורים רעים ומחשבות זרות ומגונות ונופל למקום שנופל.

אקווה שתבין דבר מתוך דבר, וההכרח לקצר במקום שראוי להאריך מאד, כי רוב אלו שמלמדים חתנים וכו', וכן כל אלו שמלמדות כלות וכו', במקום ללמד אותם את ההלכות כמו שצריך, וכדי שיחיו ביחד באהבה ואחווה וריעות ושלום אמיתי וקירוב לבבות וכו', מלמדים אותם כל מיני דמיונות ושטויות וחומרות של הבל, ומזה בא אחר כך שהזוג נפרדים או שניהם נכשלים ונופלים בנוקבא דתהומא רבה, ודבר זה ברור לכל מי שיודה על האמת.

המאחל לך שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה