שאלה: מאת יעל: שלום. בשיחות הר"ן בסימן קל"ט מסופר שאיש אחד סיפר לרבנו שהציעו לו שידוך, ואמר לפני רבנו "ששם אין מקום לפניו". רבנו השיב לו: "כשיש לאדם לב ישראלי – אין שייך מקום, כי הלב הוא אלקות" וכו'. למה התכוון האיש שאמר "ששם אין מקום לפניו"? ומה הכוונה במה שענה לו רבנו? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"ג שלום רב אל יעל תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל רצה להחדיר באנשי שלומינו היקרים שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ואין דבר כזה לומר שהמקום הזה זה לא בשבילי וכו', ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ו) כשיש להאדם לב, אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם וכו'. כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב (תהלים ע"ג) "צור לבבי". ואצל השם יתברך נאמר (שמות ל"ג) "הנה מקום אתי" – שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. נמצא מי שיש לו לב ישראלי, אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו, כי אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. ולכן צריך כל בר ישראל לדעת שבכל מקום שרק יהיה, שם הקדוש ברוך הוא נמצא, ואין לומר שהמקום הזה לא בשבילי, וזה שייך הן בענין מגורים, והן בענין שידוכים, כי רואים שבני אדם נכנסים לגור באיזה מקום, ואחר כך מתחרטים: "למה באנו למקום הזה?", ואוכלים את הלב כאילו אם היו במקום אחר היה יותר טוב, אך אדם צריך לדעת שאם הכניסו אותי במקום הזה – זהו זה, ומה עלי להתבלבל יותר? וכמו כן בענין שידוכים – שאם מצאו זיווג והתחתנו, אין לדבר זה סוף וכו', כי תמיד יתלונן ויאמר: "אוי, המקום הזה זה לא מקום טוב בשבילי וכו', הייתי צריך לקחת שידוך אחר יותר טוב" וכו', והכל הבל ורעות רוח. ולכן אני מאד מאד מבקש אותך – ראי רק להתחזק להיות בשמחה, כי מי שתמיד בשמחה אז הוא אף פעם לא נכנס בספיקות וכו', אדרבה, השמחה מראה שהוא מקורב אל הקדוש ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו". ולכן כל מי שהוא שש ושמח תמיד הוא נמצא אצל הקדוש ברוך הוא, ואיך שמנהיג עמו הקדוש ברוך הוא הוא שש ושמח, ולא מתבלבל משום דבר, וזו הנקודה שרביז"ל רוצה להכניס בנו, אשרי מי שמקבל את הלימוד העמוק הזה.
|