שאלה: מאת מרים: שלום לצדיק היקר. אני מאחלת לכם אריכות ימים מתוך בריאות ונחת. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"ג
שלום רב אל מרים תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, מובא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ו') אשה שלמדה תורה – יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה. ואף על פי שיש לה שכר, ציוו חכמינו הקדושים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן. אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פירוש: דבר עבירה). במה דברים אמורים? תורה שבעל פה, אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה, ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות. הגה: ומכל מקום חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה, ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה, ומכל מקום אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו; עיין שם. עם כל זאת אנחנו מוצאים שבמשך הדורות היו נשים שהיו חכמניות ובקיאות בכל התורה.
חכמינו הקדושים מביאים (ברכות ז.) שברוריה אשתו של רבי מאיר התווכחה עם בעלה: רבי מאיר רצה להעניש את הני בריוני, ואמרה לו אשתו יתמו חטאים כתיב ולא חוטאים. וכן בנותיו של רש"י היו בקיאות בתורה. וכן מובא במגן אברהם (הלכות יום טוב) שהביא קושיא מאמו של הסמ"ג בענין ברכת הדלקת הנר ביום טוב, והיא היתה חכמה בתורה וביראת שמים. ומצינו שהגאון ה'חוות יאיר' קרא את הספר על שם אמו שהיה שמה 'חוה', והיא היתה חכמה מאד ובקיאה בכל הש"ס. וכן הר"ש מקינון בספר 'הכריתות' שלו מביא: מצינו אשה נזכרת בברייתא חולקת עם התנאים בתוספתא דכלים, פרק א' בבבא מציעא, וסיים הר"ש: זה חידוש להמצא אשה בין התנאים. וכתב עליו החיד"א כי האשה הנזכרת בתוספתא בכלים פרק א', אתה מוצא שם שהיא ברוריה בתו של רבי חנינא בן תרדיון ואשת רבי מאיר, וכן איתא (פסחים ס"ב:) ברוריה דביתהו דרבי מאיר ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא וכו', עיין שם. וכן מצינו בתוספתא דכלים בבא קמא פרק ד' שהיא חולקת עם אביה רבי חנינא בן תרדיון, עיין שם. וכן מצינו (עירובין נ"ג:) ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה. בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב (שמואל ב' כ"ג ה') "ערוכה בכל ושמורה"? אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך – משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת; עיין שם. וכן במשך הדורות היו הרבה נשים שהיו בקיאות בתורה. הרי שלך לפניך, אם מישהי דוחקת את עצמה ולומדת תורה, זכתה לעצמה.
העיקר ראי להתחתן שזו בוודאי מצוה, ובפרט בעיתים הללו שהנסיונות קשים מאד מאד, מה טוב ומה נעים שתזכי להתחתן, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.
|