בבחרותי נכשלתי בעוון משכב זכר, ומאז ועד היום אני מרגיש מחיצה ביני לבין הקדוש-ברוך-הוא

שאלה:

מאת שמשון יוסף:

לכבוד הצדיק מוהרא"ש שליט"א. בראש ובראשונה יישר כח על השו"ת הנפלא, המעודד ומעורר ומכוון לדרכי תורתנו הקדושה ורבנו הקדוש, לעבוד אותו בלבב שלם.
אנסה לפרט את שאלתי בתמציתיות למרות שקשה עלי הדבר מאוד ואני פשוט מסמיק ומחוויר בזמן שאני כותב את הדברים שהייתי מעדיף לשכוח מהם. אבקש את סליחת מעלת כבודו על שאני מצריכו להיכנס ולקרוא טינוף כזה, אבל כבר אמר על עצמו רבנו הקדוש שמוכן להטלטל ברפש וטיט, הכל כדי להציל נפש מישראל ולקרבו לעבודת השם יתברך, ואקווה מאוד שכן יעשה עם נשמתי הצדיק שליט"א.
בצעירותי (בגיל ילדות, וקצת אחר הבר מצוה) עבר עלי מה שעבר, ונגררתי לחטא הוצאת זרע לבטלה, ורחמנא ליצלן רחמנא לישזבן לא נתקררה דעתי, עד שנגררתי לעוון משכב זכר. אוי לי, אללי לי, אלף אלפי פעמים. כיום אני כבר אברך ואב לארבעה ילדים בלי עין הרע, בריאים ושלמים ברוך השם, ואני נקרא מחשובי האברכים שבסביבתי. מאז ועד עתה זכיתי להתקרב לדרכי רבנו הקדוש ולהיות על ציונו הקדוש בראש השנה שש פעמים, ולמרות הכל, דבר זה אינו נותן לי מנוח ואני מרגיש בפועל ממש כמין מחיצה מפסקת ביני לבין קוני, ובכל פעם שאני מנסה מחדש להיכנס בעבודת השם, נתעורר עלי גל של מניעות וכבר כשל כח הסבל, והנני שבור ורצוץ ואיני מוצא מנוח לנפשי.
על כן אבקש ממעלת כבודו ברחמים מרובים שיפן אל שאלתי וישיבני תשובה מאהבה, תשובה נכוחה, במה אוכל לתקן עוון כריתות הנורא הזה. בתודה רבה ושוב אלף סליחות מהצדיק על הנכתב לעיל.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר כי תבוא י"ב אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל שמשון יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אסור להתייאש בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה.

וזכור גם זכור שיכולים לחזור בתשובה על כל עוון וחטא וכו', ובפרט כשזוכים לבוא אל ציון רביז"ל, שבפירוש גילה לנו רביז"ל והבטיחנו בחייו אשר מי שיבוא אצלו אחר הסתלקותו היינו אל ציונו הקדוש בעיר אומין ויתן פרוטה לצדקה עבורו, ויאמר את העשרה מזמורי תהלים הנקראים 'תיקון הכללי', אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו יוציאו מהשאול תחתית, וזה סובב על כל מיני פגמי הברית שבעולם רחמנא לישזבן.

ואת גודל מעלת בעל תשובה אי אפשר לתאר ולשער כלל, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד. והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. 

ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג)

בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו. ובשביל זה הוא מסית את כל אדם: "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?", כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו. ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח)

אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד')

שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב)

"ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד)

"תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם.

וכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו'. "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא השם! חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח. 

וכן כתב (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב')

ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר (ישעיה נ"ה)

"יעזוב רשע דרכו" וגו', וכן יתנחם על שעבר, שנאמר (ירמיה ל"א)

"כי אחרי שובי נחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע י"ד)

"ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

ראה לקבוע לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום שיעורים בתורה: במקרא, במשנה, בגמרא, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם; אדם שנכשל בכל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפרים לו כל עוונותיו?

אל תדבר יותר מזה עם אף אחד, וכן תשתדל מאד לשכוח את העבר ולעשות התחלה חדשה, והקדוש ברוך הוא בוודאי ימחול לך על העבר שלך, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה, כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך, אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו, אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר.

הקדוש ברוך הוא האב הרחמן ימחל לך על כל עוונותיך, ונשמע ונתבשר אצלך בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה