שאלה: מאת רז: לכבוד מוהרא"ש, שלום רב. אני מאחל לכבודו המון בריאות, אושר והצלחה. למדתי בשיחות מוהרא"ש חלק ו' באות 'כוונות', ומשמע משם שאדם צריך להשתדל מעצמו ולהתאמץ לייחד שמות קודש, ולעומת זאת, במקום אחר ראיתי שכתבתם שכל עניין הייחודים זו מדריגה שמגיעה מעצמה אחרי התבודדות ועבודת השם של שנים על גבי שנים. אשמח שתסבירו לי את העניין. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא י"ג אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל רז נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה א' סימן ה') על הפסוק (תהילים ל"א י"ט) "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז", אתפרכן אתחרשן אשתתקן. אתפרכן אתחרשן – היך מה דאת אמר (שמות ד') "או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי הוי"ה", הדוברות על צדיק – חי העולמים, עתק – שהעתיק בבריותיו, בגאוה – אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית, ובוז – אתמהה מבזה על כבודי, דאמר רבי יוסי בר חנינא: כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא, בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה; היינו שבדברים של סתרי תורה לא מדברים ברבים בשום פנים ואופן, ואמרו (חגיגה י"א:) ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. ולכן כל גדולי מובחרי הצדיקים תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ותלמידי תלמידיו מדור דור וכו', לא דיברו פתוח מעניני נסתר ברבים, כי זה מאד מאד חמור, ויש כלל: "מי שמדבר – אינו יודע, ומי שיודע – אינו מדבר", ולכן כלל זה בלימוד קבלה בכלליות, ובלימוד יחודים בפרטיות כי אין זו שיחה לדבר ברבים, וכל אלו שכן מדברים, סימן שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ואף שמדברים גדולות בלשונות של קבלה וכו', ואנשים שומעים את דבריהם ובטלים אליהם וכו', זה רק מחמת שהם לא מבינים את הפנימיות וכו' וכו', אזי מתפעלים מהחיצוניות שהם כאילו בקיאים בקבלה וכו. הכלל, שבדברים האלו לא מדברים ברבים בשום פנים ואופן, כי (משלי כ"ה ב') "כבוד אלקים הסתר דבר", ולכן לא שייך בכלל לדבר מזה, ומכל שכן לכתוב מזה. והענין הוא שאדם צריך לעבוד הרבה בתפלה, בהתבודדות ובשיחה בינו לבין קונו שיזכה לטהרת המחשבה – שהמח שלו יהיה נקי לגמרי מכל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, ומזבל ולכלוך וכו' וכו', ויעבוד הרבה על טהרת המח מחשבה, עד שלא יהיה לפני מראה עיניו אלא אמתת מציאותו יתברך, שתמיד יכניס בדעתו אשר אין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ואם יתמיד בדבר זה, אזי ממילא יבואו לפני עיני שכלו, היינו שיאירו במחשבתו תמיד שמותיו יתברך. אשרי מי שמציית את רביז"ל ומרבה בשיחה בינו לבין קונו ימים ושנים, עד שזוכה שמח מחשבתו מזדכך לגמרי, ואז יאיר לו מלך הכבוד בעצמו, ושמותיו יתברך יהיו לפני עיניו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') שעל ידי תיקון הברית זוכה שיורדים ממנו העננין דמכסין על עינו, ומאירים עליו השמות מהד' עולמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שמשם יוצאים אחר כך כל היחודים וכו' וכו', העיקר רק להרבות בשיחה בינו לבין קונו, שאת זה יחדש משיח, אשרי מי שזוכה לשמוע בקול רביז"ל, וירבה בשיחה בינו לבין קונו.
|