שאלה: מאת דוד: שלום וברכה אל כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. תשובה: | ||
 | ||
בעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא י"ג אלול ה'תשע"ג שלום וברכה אל דוד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אשריך ואשרי חלקך שאתה מזכה את הרבים להביא אותם אל ראש השנה אל רביז"ל באומן, ואמר מוהרנ"ת ז"ל שכל בר ישראל שיהיה אצל רביז"ל על ראש השנה באומן, יש לו חלק בגאולה העתידה, ותאמין לי שזה בעצמו ההכנה הכי גדולה להכין את עצמו לרביז"ל, להביא עוד יהודי ועוד יהודי אל רביז"ל, כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שעל ידי שמקרבים אדם אחד אל בית התפלה של הצדיק, נעשה מזה צירופים למליונים, כמובא באריכות בדברי מוהרנ"ת ז"ל שכתב את החשבון בפרטיות (עיין חיי מוהר"ן סימן מ"ג) שעל ידי שעוד יהודי אחד בא אל רביז"ל, וכן הוא מתחיל להתבודד עמו יתברך, נעשה מזה צירופים למילי מיליונים לאין סוף ולאין קץ, עיין שם. ולכן אתה צריך להתחזק להיות רק בשמחה תמיד על גודל הזכות שיש לך. עם כל זאת תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא – מפרשת השבוע, משנה – לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות, גמרא – להיות חזק מאד ללמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ושלושת הלימודים האלו הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" – שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני, מי שלא לומד בכל יום את שלושת הלימודים האלו.
וזכור גם זכור מה שמובא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) שאמר רביז"ל לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל: אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר: שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא.
העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זו הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, כי אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים.
|
