רבנו אמר שביום הראשון של ראש השנה צריכים למעט מאוד בדיבור. כיצד נוהגים בזה הלכה למעשה?

שאלה:

מאת גיא:

שלום וברכה למוהרא"ש שליט"א. אני נושא תפילות לרפואתכם השלימה ומקווה שאזכה להיות במחיצתכם בראש השנה באומן אצל רבנו הקדוש.
רבנו ז"ל אמר שביום הראשון של ראש השנה צריכים למעט בדיבור מאוד מאוד, ושאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר. ילמדנו רבנו כיצד צריכים לנהוג בעניין זה הלכה למעשה. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל גיא נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הוא פשוט ואינו צריך ביאור כלל. רביז"ל אמר שבראש השנה צריכים למעט בדיבור, כי בראש השנה אז דנים את האדם, וידוע מה שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ג) כי קודם שדנים את האדם מביאים לפניו סיפור כעין שהוא עשה ושואלים אותו מה הוא אומר על האדם הזה שעשה כך וכך וכו' וכו', ובדרך כלל אדם דן את הזולת לכף חוב, ואומר שמגיע לו כך וכך וכו', ואינו יודע שבאותו רגע הוא דן את עצמו, כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שקודם כל גזר דין שואלים את האדם בעצמו, ואיך שהוא פוסק – כך גוזרים עליו מלמעלה, ולכן כשאדם שותק בפרט בראש השנה שאז דנים את האדם, על ידי זה הוא ניצול מדין שדן את עצמו.

ובאמת הזהירנו רביז"ל שגם בכל ימות השנה צריכים להזהר לא לדון את השני כי הוא סכנת נפשות, כי אז הוא דן את עצמו, ובני אדם לא נזהרים בזה, אשרי מי ששומר את עצמו לא לדון את הזולת, כי אז הוא דן את עצמו.

וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי י"ז כ"ח) "גם אויל מחריש חכם יחשב", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (פסחים צט.) מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים, שנאמר "אויל מחריש חכם יחשב"; וכשאדם שותק לא יכולים להכיר אותו ולדעת מי הוא, אך כיון שפותח את הפה שלו רואים תיכף ומיד מי הוא, כמו שכתוב (משלי ב' ו') כי הוי"ה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה; כי מפיו של האדם יכולים להבין את חכמתו. ולכן מה טוב ומה נעים גם כל השנה להרגיל את עצמו לא לדבר, כי תיכף ומיד יגלה קלונו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שכל מה שאדם חושב מוכרח לעבור דרך שפתיו, ולכן זכי הראות מהשמיעה רואים ומבינים בתוך דיבורו של האדם את כל ענינו, ולכן גם כל השנה כדאי לשתוק, כדי שלא יגלה לכולם את קלונו.