אמי רוצה שנעבור לגור ביחידה נפרדת שצמודה לבית הורי. האם כדאי לנו לעשות זאת?

שאלה:

מאת עדן:

שלום לכבוד הרב. התחתנתי עם בעלי לפני כשמונה חודשים. אמי רצתה מאוד שנגור ביחידה נפרדת שנמצאת מתחת לבית שלהם, אך אנחנו לא רצינו בשום אופן, כי רצינו לבנות את עצמנו בלי התערבות כלשהי. כשאמי שמעה זאת היא נפגעה מאוד.
כיום אני בהריון ברוך השם, ולאחרונה היא העלתה את הנושא שוב, ואמרה לנו שאם נרצה ההצעה בתוקף,  ושהיא תשמח מאוד לעזור לנו.
יש לציין שבמהלך הנישואין היא התערבה לנו בדברים, וכבר היו לנו שתי מריבות בגלל זה, אך כעת היא אמרה שהיא תשתדל שלא להתערב.
האם כדאי לנו לקבל את ההצעה של אמי ולעבור לגור בסמוך למשפחתי?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ג

שלום רב אל עדן תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת כלל גדול בנישואין של כל זוג וזוג – צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם להסתדר לבד, כי תמיד החמות מתערבת בין הזוג, פעם זו האמא שלה, ופעם זו האמא שלו, וידוע שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו בשום פנים ואופן, וזה בא להם מחמת חסרון הדעת וקטנות השכל וכו' וכו'. על פי רוב, האמא של החתן נכנס לה בדמיון כאילו הכלה גנבה את הבן שלה וכו', וחושבת לעצמה: אני ילדתי אותו וכו', גידלתי אותו וכו', ועכשיו באה בחורה צעירה וגונבת לי את הבן וכו'… או להיפך, האמא של הכלה נכנס לה בדמיון כאילו החתן גנב את הבת שלה וכו', וחושבת לעצמה: אני ילדתי אותה וכו', גידלתי אותה וכו', ועכשיו בא בחור צעיר וגונב לי את הבת וכו'… אשר כמובן זה בא מקטנות וחסרון הדעת שיש בנשים וכו', וכך הוא הטבע הרע שאי אפשר לשנות את זה, ולכן זוג צריכים להיות פיקחים כשמתחתנים ולא לערב את ההורים בעסק נישואיהם וכו', כי הם רק יסבלו מזה, הבעל והאשה צריכים לאהוב אחד את השני, ולהבין אחד את השני, ולדאוג מאד שלא יתערבו ההורים  בנישואין, ואלו נישואין מוצלחים.

ולכן אשרי הזוג שיכולים להסתדר ולא לגור אצל ההורים, כדי שלא יגיעו אחר כך לידי מריבות עד גירושין חס ושלום, והחכם עיניו בראשו, שבורח מצרה זו.

ראי רק להתחזק ביתר שאת וביתר עוז שתהיה אהבה ביניך לבין בעלך, ואל תתני שיתערבו לכם בחיי הנישואין שלכם, בוודאי צריכים לשמור על כיבוד אב ואם, והכי טוב – להתחמק בכבוד.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה