יש לנו בעיות רציניות בזוגיות, ואיננו יודעים האם להתגרש או להמשיך לחיות יחד רק עבור הילדים

שאלה:

מאת יאיר:
שלום לרבנו. יש לי בעיה ואני זקוק לעצתך: ברוך השם אני נשוי כבר אחת-עשרה שנה ויש לי ילדים, אבל הסיפור מתחיל קצת לפני, וחשוב לי לספר בהרחבה את הכל.
חזרתי בתשובה בגיל צעיר, ולפני כן הייתה לי חברה שנפרדתי ממנה כי ראיתי שהיא יכולה להיות בת-זוגתי ובו בזמן להימשך גם לגברים אחרים. אחרי שנפרדנו התחזקתי, ואחרי שלוש שנים גם היא חזרה בתשובה בעקבות טראומה שהיא חוותה. הציעו לי אותה לשידוך, וכשהתייעצתי עם רב צדיק שבאותו זמן הייתי מתייעץ איתו, הוא אמר לי שלדעתו זה השידוך שלי, והתחתנו.
כעבור חצי שנה בערך ראיתי שהבעיה חזרה אליה – היא התחילה לטעון שהיא רגילה לחום של גבר בצורה יותר חמה ממה שאני מעניק לה, ושאף פעם היא לא חשבה שיהיה לה בעל כזה עדין. הבנתי שאני לא חלום חייה, אבל תמיד היא הראתה לי שהיא מבינה שהמשיכה שלה לזה נובעת מהיצר הרע ושהיא יודעת שהיא צריכה לעבוד על עצמה. היא שידרה לי שהיא אוהבת אותי ומעריכה אותי כבן אדם טוב, ושהיא שמחה שהשם נתן לה בעל שעובד את השם יתברך, שומר את העיניים ולומד תורה. כל הזמן התפללנו להשם וציפינו שיהיה טוב והבעיה תיפתר, ולמרות שתמיד היה לי איזשהו פחד שבסוף היא תתעייף מההתמודדות הזו, ואולי היא תכשל בדבר לא טוב – האמנתי שלה עצמה אין בחירה, ומה שהשם רוצה – יקרה, ומה שיקרה – זה הכי טוב.
היינו קשורים לקהילה שבעקבות מקרה מסוים היא התפרקה, והרבה אנשים נחלשו ברוחניות. גם אשתי הושפעה ממה שקרה – היא התחילה להתלבש בבגדים צמודים, לצפות בתוכניות טלוויזיה דרך המחשב ולשמוע שירים חילוניים, בטענה שהיא הגיעה למקום שהיא לא יכולה יותר להילחם והיא מוצאת שחרור בדברים אלו. היא מבלה הרבה עם חברות, וקשה לה לבלות עם המשפחה, ולדעתי אולי משעמם לה איתנו. ניסיתי לרדת אליה ולמנוע אותה מההידרדרות בדרכי נועם, וכל הזמן היא אמרה לי שברגע שאני טוב איתה ומבין אותה – זה עוזר לה עם ההתמודדות שלה, כי היא נזכרת שיש לה בעל טוב וזה כל מה שמחזיק אותה – שיש לה בעל שלומד, מבין אותה, וגורם לה לאהוב את הדת.
לפני כחצי שנה פתאום ראיתי שהיא עצובה מאוד, והבנתי שיש לה חוסר גדול בגלל שהיא רוצה בעל יותר מודרני שיודע להיות יותר חם, אך אני לא יכול בשום אופן לתת לה את החום שהיא מחפשת.
כשדיברנו על הנושא היא אמרה שהיא לא רוצה להתגרש כי היא לא רוצה לפגוע בילדים, וגם מפחדת שהיא לא תסתדר כלכלית, ולמרות שהיא מרגישה שקשה לה איתי, היא יודעת שגם אם היא תתגרש ותתחתן עם מישהו אחר – ספק אם הבעיה שלה תיפתר.
מאז היא לא מוכנה שנהיה בקרבה, וטוענת שכל החיים היא עשתה זאת רק בשבילי, היא מנסה להתחמק מזה בטענה שאולי הריחוק הזה יביא לקירוב. אני מרגיש פגוע ומבוזה מאוד וחושש מאוד שאולי יבוא יום שהיא תתאהב במישהו ותכשל חס וחלילה, אך היא אומרת שאם זה לא קרה – למה שזה יקרה אחר-כך? ואם בכל זאת זה יקרה – ככה השם רוצה.
המצב מכביד עליי בעבודת השם ובלימוד, אני עוסק כבר שלש-עשרה שנים בזיכוי הרבים ובקירוב רחוקים, ופתאום אני מרגיש קרירות גדולה ושאני בסכנה רוחנית גדולה.
קשה לי מאוד, ואני לא יודע מה לעשות: האם אני צריך להמשיך לחיות איתה בגלל שהשם שם אותי פה, או שהניסיון הזה גדול מדי עבורי? יש לציין שאם אתגרש לא יהיה לי קל משום שאני כהן.
ואם אחליט להישאר איתה – איך אני אמור להתנהג: האם אני צריך רק להתפלל עליה, להפסיק להוכיח אותה, לתת לה לעשות מה שהיא רוצה ולהשפיע עליה רק חום והבנה גם אם בסוף החופש יכול להוביל לדבר לא רצוי חס וחלילה, או שאני צריך לגדור ולעמוד בתוקף נגד עוד התדרדרות ולדרוש שתלך לשעורי תורה ולא תעשה דברים שליליים?
אני מודה לרב על תשומת הלב, ומקווה לקבל דרך ברורה איך אני צריך להמשיך מפה והלאה. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יאיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

כשזוג מתחתנים הם צריכים להיות מאד פתוחים אחד לשני, ולאהוב אחד את השני, ולהבין אחד את השני, ולהזהר בכבוד של השני, ודייקא ככה יצליחו בחיי הנישואין.

אתה צריך להבין שאשה צריכה חום ואהבה ומחמאות וכו', וזה טבע בריא של אשה וכו', וכנראה שאתה איש קר כקרח, אדיש מאד וכו' וכו', ולכן יש ביניכם דיבורים וכן ויכוחים כאלו של שטויות, ולכן אתה צריך למסור את נפשך להעניק לאשתך אהבה וחום, ואז תראה איך שאשתך תתהפך אליך לגמרי לטובה, כי רק זה מה שהיא צריכה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"א:) רוצה אשה בקב ותיפלות עמו מתשעת קבין ופרישות; עדיף לה שיהיה לה רק מעט אוכל והמון אהבה, מאשר שיהיה לה המון אוכל ופחות אהבה וכו', ולכן אתה מחוייב להעניק לאשתך חום ואהבה, וחבל מאד שתדברו מגירושין וכו', ואם אתה מוסר שיעורים לרבים, אז את השיעור הראשון אתה צריך לתת לאשתך וכו', ועיקר השיעור צריך להיות אהבה וחום וכו', ואז השכינה תשרה בתוך ביתכם, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה. ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיו ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

אל תכנס אף פעם בויכוחים עם אשתך, אלא תכבד ותייקר אותה, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא, ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, ולתת להם הרבה חום ואהבה, כי זה מה שהן צריכות, וזה שווה להן יותר מהכל, ואשרי הבעל שיש לו את השכל הזה להכניס חום ואהבה בבית, כי אז השכינה תשרה בבית, ולא יחסר לכם שום דבר.

 הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה