|
שאלה: מאת אלי: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום א' לסדר האזינו כ"ו אלול ה'תשע"ג שלום וברכה אל אלי נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, ראוי לך לשמוח מאד על נועם חלקיך שזיכה אותך הקדוש ברוך הוא עם אשה חשובה וצדקת כזו שרוצה לזכות למצוות הכנסת אורחים. חכמינו הקדושים אמרו (שבת קכ"ז.) גדולה הכנסת אורחין יותר מקבלת פני השכינה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות הכנסת אורחים סימן ג') הכנסת אורחים מזכה את האשה בבנים; ולכן מה טוב ומה נעים שתהיו רגילים להכניס אורחים בביתכם. ידוע אשר אצל אנשי שלומינו חסידי ברסלב היו מצטיינים ביותר במצוות הכנסת אורחים, כי מוהרנ"ת ז"ל סיפר שהעתיק לרביז"ל את ספר הנשרף, ושם היו כתובים סודות גדולים ממצוות הכנסת אורחים, ובפרט מהמצוה להציע לאורח את המיטה שזו זכות גדולה לאדם שגורמת שעשועים גדולים בשמים. ומספרים נפלאות על הרב החסיד ר' מיכלי ז"ל נכד מוהרנ"ת ז"ל [בן ר' יצחק ז"ל] איך שהיה נזהר בזה ביותר, והיה תמיד אומר לאשתו שתאפה לחם גדול באופן שכאשר יבוא עני, לא יתבייש מלאכול הרבה, כי הלחם הוא גדול מאד, ולא ניכר כמה הוא אוכל. וכן בענין הצעת המיטה היתה אצלו עבודה גדולה – היה לו ארון מיוחד עם סדינים וכריות וכיסויים וכו' לאורחים, וכשבא אורח היה מכין את המיטה ואחר כך היה נשכב על המיטה לראות אם זה נח וכו', והכל כדי לקיים בשלימות דברי רביז"ל. לעת זקנתו היה כבר חלש, אך עם כל זאת, היה הוא בעצמו מציע את המיטה, וכשהיו ילדיו רוצים למנוע את זה ממנו, כי היה חלש מאד, היה אומר: "אני מציע את המיטה בשבילי", כאומר שזו המצוה שלו וזה נצרך לו לעולם הבא. מכל זה רואים מה החשיבות של מצוות הכנסת אורחים, להזמין אורחים, ולכן תציית את אשתך ותעסקו שניכם במצוה זו של הכנסת אורחים. ידוע אשר רביז"ל כשחזר מהנסיעה הארוכה לארץ ישראל, וכשהגיע כבר לאוקריינא אז נזדרז מאד מאד ונסע אל הרב הקדוש רבי מרדכי מנעסכיז זי"ע, ורביז"ל הפליג במעלתו ורצה לתפוס אותו עוד בחיים, כי הוא היה כבר חלש מאד, חצי שנה לפני הסתלקותו לעילא, ורביז"ל הגיע כמה ימים לפני הסתלקותו, והרבי רבי מרדכי מנעסכיז זי"ע שמח מאד מאד לקראת בואו, ואמר: "אשרי המפתן הזה שדרך בו רבינו נחמן, אשרי הבית שנכנס בו רבינו נחמן, אשריני שזכיתי שבא אלי", ועשה סעודה לכבוד רביז"ל וקירבו מאד מאד, ודיברו ממה שדיברו וכו', ואחר כך ליווה את רביז"ל עד הדלת, אף שהיה חלוש מאד מאד, וכמעט שנגווע וכו', ושמח מאד מאד שרביז"ל בא לבקרו, ואחר כמה ימים נפטר לחיי עולם הבא. רבי מרדכי מנעסכיז זי"ע, היה תלמיד של הרבי רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע, ופעם נסע אל רבו וכשהגיע אל איזה כפר סמוך לעיר יאמפיל ששם גר הרבי רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע, אחזו בולמוס של רעבון, ודרכו היה שאף פעם לא ביקש מאחר אוכל מרוב בטחונו בו יתברך, אם נתנו לו – אכל, ואם לא – אזי לא אכל, וכן היה דרכו תמיד. והנה הגיע לכפר והרגיש בולמוס של רעבון, אזי נכנס אל בית עשיר אחד והוא לא אמר כלום כדרכו, ויהי כראות אותו האיש העשיר התחיל לצעוק ולצרוח עליו צא מכאן שנורר וכו' [מקבץ נדבות], פה בבית אין מקום למקבצי נדבות, ותפס אותו וזרקו החוצה, ומרוב חלישות הדעת, וכן שאחזו בולמוס ונסע הלאה עד כשהגיע אל ביתו של רבו הרבי רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע, אז נפל חלשות מרוב חולשה ורעבון, ובקושי עוררו אותו ונתו לו לאכול, וחזר אל עצמו, והוא לא סיפר כלל מה שקרה לו. ויהי ממחרת אמר לו רבו הרבי רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע: "בוא עמי, יש לי סעודת אירוסין תנאים בכפר", והלך עם רבו ונסעו יחד. וכשהגיעו, ראה שזה הבית שמשם זרקו אותו, והנה הוא רואה את העשיר שהוא זרקו, וכמובן שהעשיר לא הכירו כלל, והנה לכבוד האירוסין הביאו מגש גדול עם כוסות תה חם מאד, וכן כל מיני מזונות, והמשרת החליק, ונפל כל המגש ונשבר הכל, וממילא לא היה ראוי לאכול המזונות, שהיה מלא עם זכוכיות וכו', ואמר העשיר: "אין דבר, עכשיו מתבשל מאכל של בשר, ועוד מעט יגמר ויהיה מה לאכול". וחיכו, ובתוך כך בא השוחט בריצה ואמר להרבי רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע שלדעתו יש שאלה על הבשר, ענה הרב הקדוש רבי מיכל זי"ע: "הלא יש כאן עמנו הרב מנעסכיז, צריכים לשאול אותו מה הדין". ושאלו אותו, קם הרבי רבי מרדכי מנעסכיז זי"ע, והתחיל לצעוק: "הבשר הוא טריפה וכל הבית הוא טריפה! בבית שזורקים החוצה אדם עני ורעב, כל הבית טריפה! רוצו מהר החוצה!", וכולם רצו החוצה, ואיך שכולם יצאו יצאה אש ושרפה את כל הבית לגמרי עד היסוד. רואים מכל זה את גודל העונש של מי שזורק עני החוצה ואינו נותן לו לאכול, הרי שלך לפניך מעלת מצוות הכנסת אורחים.
|
