|
שאלה: מאת אשר זעליג: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ד' ז' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל אשר זעליג נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אשריך ואשרי חלקך שאתה זוכה לסיים עכשיו את הש"ס, שאין למעלה מזה, כי מקובל מרביז"ל שמי שזוכה לסיים את הש"ס מקבל על עצמו צלם אלקים. בזה שאתה כותב שאתה מציית אותי וכו', תאמין לי שזה לא ממני, זו שיטת רביז"ל ללמוד על פי סדר-דרך-הלימוד הזה, כמובא בדבריו ז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו): בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום – טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. בוודאי מה טוב ומה נעים כשאדם מכניס את עצמו בלימוד הלכה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ט) ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים. וראוי ללמוד כל הארבעה 'שולחן ערוך' כולם מראשם עד סופם כסדר, אם יכול ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך עם כל הפירושים הגדולים מה טוב, ואם לאו, על כל פנים ילמד כל הארבעה 'שולחן ערוך' הקטנים. והוא תיקון גדול מאד מאד, כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע, ועל ידי לימוד פוסק שמברר הכשר והפסול, המותר והאסור, הטהור והטמא, על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע. ואמר: שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור, ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף 'שולחן ערוך' באיזה מקום שהוא, אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך, כי צריך ללמוד איזה דין ב'שולחן ערוך' בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס, ילמד כסדר כל הארבעה 'שולחן ערוך' מדי יום ביומו, וכשיגמור ויסיים הארבעה 'שולחן ערוך' יחזור ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו; ואשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום טור בית יוסף עם הב"ח, וכן שולחן ערוך עם המגינים, שאין למעלה מזה. ובענין הזכירה וכו', אין עצה אחרת אלא לחזור ולחזור ולחזור וכו' וכו'. על כל פנים, איך שהוא, צריכים לזכור שבשעה שאדם לומד תורה הקדושה, ומכניס את מח מחשבתו בתוך התורה הקדושה, בו ברגע הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, כי התורה היא חכמתו יתברך, ובשעה שלומד תורה אז נדבקת מחשבתו בחכמתו יתברך, ואז נכלל בנצחיות התורה, היינו אפילו כשלומד ושוכח וכו', אחר כך יזכירו לו את כל מה שלמד בזה העולם. ואתה צריך לדעת שאף אם אדם לומד וכבר שוכח מה שלמד וכו', הנשמה היא נצחית והתורה נצחיית, וזה ישאר אצלו לנצח. ומובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא, ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזומה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא – בתוך התורה, ועל ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע. אשרי מי שמציית את רביז"ל ומתמיד בלימוד התורה הקדושה על פי דרכו, שאז אל רב טוב הצפון והגנוז יזכה, כי אין עוד טוב מלימוד התורה הקדושה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם; אף שאדם נכשל בכל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך: האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפרים לו כל עוונותיו?
|
