שמעתי שר' שמעון תלמיד רבנו ז"ל נהרג על ידי ערבים בצפת. איך זה קרה?

שאלה:

מאת אליהו:
שלום לצדיק הקדוש! קראתי בספר 'אשר בנחל' שר' שמעון תלמיד רבנו ז"ל נהרג על ידי ערבים בצפת. האם תוכלו לספר לנו איך זה קרה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' ז' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ר' שמעון קמינסקי מקרימנשטוק ז"ל היה התלמיד הראשון של רביז"ל, וזכה שרביז"ל הבטיח לו שהוא יהיה השמש שלו גם בשמים, ורביז"ל הפליג מאד במעלתו כי היה עובד השם גדול מאד, ונהג בעבודתו להתבודד בעמקי השדות והיערות. הוא לא ידע שום פחד ואימה מן החיות ומן הסכנות, ירא רק מהשם יתברך, ולא מהפחדים המצויים בעולם כדוגמת הפחד מפני חיה רעה המכונים "יראות נפולות", כי הן קיימות אך ורק להסתיר את עיני האדם ולהרחיקו מיראת השם האמיתית.

פעם הלך ר' שמעון לאיטו בהשקט ובשלוה בין סבך עצי היער, שפתיו דבבו ולבו השתפך לפני השם יתברך. הוא לא הרגיש בכל הסובב אותו, אם בוקר הוא או ערב, חושך או אור, קור או חום, והנה פתח לרגע עיניו והבחין בדוב גדול העומד לפניו. הדוב היה רעב ולועו היה פעור, מוכן היה להתנפל על האדם שיקרה לפניו ולהשקיט רעבונו בבשרו, אך ר' שמעון לא איבד את קור רוחו ולא נבהל, בישוב הדעת נעצר וחשב כיצד להרחיק ממנו את המזיק. טבעו של הדוב להתבונן באדם הקרבן שעליו עומד הוא להתנפל טרם יקפוץ עליו לטורפו, אך עתה עמד הדוב והביט על ר' שמעון כשלועו פעור. ר' שמעון נשא את עיניו לשמים ומלמל תפלה: "רבונו של עולם, הצילני מן החיה האורבת לי!", ותיכף ומיד פשט ר' שמעון את מעיל הפרוה אשר עליו ועטף בה את ידו למבצר ולמגן, ביד הזו נטל אף סכין שהיתה עמו בכיסו, ובו ברגע שהדוב זינק עליו לטורפו, פשט ר' שמעון את היד המבוצרת לקראתו, הדוב זינק ומלא פיו בידו של ר' שמעון, היד הלופתת את הסכין, ואכן ירדה הסכין ללועו של הדוב, ור' שמעון החדירה עמוק יותר עד שנחתך גרונו של הדוב. הדוב כרע ונפל מת לרגליו של ר' שמעון, וכאשר ראה ר' שמעון שיצא מן הסכנה, עמד בתפלת הודיה להשם יתברך שחננו ונתן העצה בלבו להנצל מן החיה הטורפת.

בסוף ימיו נסע ר' שמעון לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה התקופה סבלו היהודים בצפת מן הפלחים הערבים והדרוזים שהיו דרכם להתנפל עליהם, ובפרט מי שהלך לבד בין ההרים היה מסוכן מאד מאד, והנה ר' שמעון היה דרכו לצאת בשדה בכל יום להתבודד להקדוש ברוך הוא, והנה פגשו בו קבוצת פורעים ערבים רוצחים והתנפלו עליו ונתנו לו מכות קשות, ונשאר פצוע על האדמה ספוג דם וכו', והלכו לחפש אותו ומצאו אותו שוכב באין אונים, ולאחר שבועיים נפח את נשמתו הטהורה, ונטמן בבית החיים העתיק אשר בצפת, סמוך לציון הקדוש של האריז"ל.

ועד היום כשאנשי שלומינו נמצאים בקברי צדיקים בצפת, ניגשים גם אל קברו ועושים אותו שליח אל רביז"ל, ומבקשים את מה שיש להם לבקש מרביז"ל, כי הרי הבטיח רביז"ל שהוא יהיה השמש שלו גם בעולם הבא.

המאחל לך חתימה טובה