זכיתי לקיים מצווה נדירה מאוד במסירות נפש. האם כדאי לי לפרסם את זה כדי שגם אחרים יתחזקו מהסיפור?

שאלה:

מאת מרדכי:

שלום למורנו ורבנו עטרת ראשנו שליט"א.
השם יתברך זיכה אותי לעשות מצווה נדירה מאוד במסירות נפש גדולה. אינני מתגאה בכך חלילה, כי מי אני ומה חיי, והכל בזכויות חינם, אבל חשבתי שיהיה כדאי לפרסם את הסיפור המדהים שקרה לי ואת השתלשלות כל העניין שהביא אותי למצווה הזו בספר 'שאלות ותשובות בחסידות ברסלב' כדי שאחרים יראו את זה ויתחזקו מזה, ויתעוררו לכך גם הם. מה דעתכם?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מרדכי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם כל, אתה צריך לדעת שה'שאלות ותשובות' הם רק שאלות שבני אדם שואלים מה שמפריע להם וכו', וקשה להם וכו', ורוצים תשובה כדת מה לעשות וכו' וכו', או לפתור את בעיותיהם וכו' וכו'.

דבר שני, אתה צריך לדעת שאם אדם זוכה לעשות איזה מצוה, ובפרט מצוה נדירה, ראוי לו להסתיר את זה מעין כל, כי מצוה עושים רק בשביל הקדוש ברוך הוא ולא כדי לפרסם את זה לאף אחד, שזו כבר מצוה שלא לשמה.

ידוע שהצדיק הקדוש הצדיק הנסתר רבי אדם בעל שם זי"ע, שהבעל שם טוב הקדוש קיבל מכתביו הרבה מאד, סיפר איך זכה להגיע למדריגתו – כי עשה מצוה אחת נדירה מאד, וגרם נחת רוח גדול בפמליה של מעלה שהתפלאו ממנו מאד מאד, ואף אחד לא ידע איזו מצוה זו הייתה, ומקובל שאליהו הנביא התגלה אליו ושאל אותו שיגיד לו איזו מצוה זו הייתה שגרמה כל כך נחת רוח להקדוש ברוך הוא וכל הפמליה של מעלה מתפלאים ממנו, ולא רצה לגלות את המצוה לאף אחד, ואף שהבטיח לו שיבוא וילמד איתו בשביל זה, ענה ואמר: "אני עשיתי את המצוה הזו רק בשביל הקדוש ברוך הוא, ולא בשביל שום בן אדם, ואפילו לא לשום מלאך, ולכן אני לא רוצה לגלות את זה.

יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לעשות תמיד מצוות לשם שמים, לשם אל עולם, ולא בשביל בני אדם בשום פנים ואופן.

המאחל לך חג שמח