הגמרא אומרת שמאז החורבן ננעלו שערי תפילה. ומה העניין להתפלל ולהתבודד, הרי השערים נעולים?

שאלה:

מאת משה אשר:

שלום וברכה לכבוד הרב הצדיק מוהרא"ש שליט"א.
גדלתי בבית ליטאי, וברוך השם זכיתי להתקרב לברסלב. אולם שאלה אחת לא נפתרה: איך מסבירים את הגמרא שמאז שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, הרי כל דברי רבינו ז"ל מלאים במעלת הזוכים להתבודד ולהרבות בשיחה בינו לבין קונו? אשמח מאוד לקבל תשובתכם בזה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ד

שלום וברכה אל משה אשר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שבדברי חכמינו הקדושים יש כמה וכמה מאן דאמרין וכו', ויש מדרשים חלוקים וכו', זה אומר בכה וזה אומר בכה, ועל כל דבר יש פירוש, וידוע מה שאמרו חכמינו הקדושים (פסחים פ"ה:) אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים; וכן אמרו (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא, לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תבזה את תפלתם! (תהלים ק"ב). "תכתב זאת לדור אחרון" – מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" – שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה.

ולכן אין לנו אלא את דברי רביז"ל, שהירבה לדבר איתנו מענין תפלה – שנתפלל רק אליו יתברך, וכל מה שאנחנו צריכים עלינו לבקש רק ממנו יתברך, וחכמינו הקדושים אמרו (שוחר טוב תהלים ק') בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח, שנאמר (תהלים ק') "עבדו את הוי"ה בשמחה"; ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ב.) המתפלל, צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר (תהלים ט"ז) "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"; ואמרו (יומא כ"ט.) למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאיילת? לומר לך מה איילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת; וכן אמרו (סוכה י"ד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממדת אכזריות למדת רחמנות; וכן אמרו (סנהדרין מ"ד:) כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה; ואמרו (תנחומא וירא) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מדה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקרבנות וכו', ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו.

וידוע מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רכ"ט) שמבואר ברמב"ם (פרק א' מהלכות תפלה הלכה א' ב') שעיקר התפלה הוא מצוות עשה מן התורה, שיתפלל האדם ויבקש ממנו יתברך כל מה שהוא צריך, והוא יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל שפה שרק יכול, כי מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר (שמות כ"ג כ"ה) "ועבדתם את הוי"ה אלקיכם", מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר (דברים י"א י"ג) "ולעבדו בכל לבבכם". אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב? זו תפלה וכו', ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה. ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא, אלא חיוב מצוה זו כך הוא – שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה להשם יתברך על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כוחו; אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה שהלכו בגולה בימי נבוכדנצר הרשע, ונתערבו בפרס וביון ובשאר האומות וכו', ועמדו ותקנו סדר התפלה, עיין שם.

אבל אמר רביז"ל, על כל פנים מדינא זהו עיקר התפלה, על כן גם עכשיו כשמתפללין את סדר התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, היינו שלושת התפלות שביום – שחרית מנחה וערבית, עם כל זאת טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני השם יתברך תפלות ותחנות ובקשות מלבו בלשון שמבין, שיזכהו השם יתברך לעבודתו באמת, כי זה עיקר התפלה, ותיכף ומיד כשמרגילים את עצמם בעבודה הקדושה הזו – תמיד להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, אזי אדם אף פעם לא לבד, איפה שהוא רק הולך, ואיפה שהוא רק לא עומד, הוא נמצא עם הקדוש ברוך הוא, כעין שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו" – מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד. הגיעו לנמל אחד, אמרו לאותו יהודי: טול מעות ועלה לנמל וקח לנו משם מאומה. אמר להם: לא אכסנאי אני, ואיני מכיר להיכן אלך! אמרו לו: יש יהודי אכסנאי? בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך! הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו". זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא, וכן אמרו (שם) בכל קראנו אליו – בכל לשון שישראל קוראין להקדוש ברוך הוא עונה אותם; נמצא שעל ידי שמרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו שזה נקרא אצל רביז"ל 'התבודדות', אזי הוא אף פעם לא לבד.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תעסוק בשיחה בינו לבין קונו, כי אין לנו בזה העולם רק תפלה.

המאחל לך חג שמח