איך זה שגם בתוך חסידות ברסלב יש מחלוקת פנימית?

שאלה:

מאת אביתר:

לכבוד הרב שלום וברכה.
זכיתי להתקרב לברסלב לפני כחמש שנים, וברוך השם קיבלתי הרבה טובות מרבנו הקדוש, ברוחניות ובגשמיות. אבל לאחרונה אני שומע המון מחלוקת בתוך החסידות עצמה – רב זה מדבר נגד רב זה, וקבוצה זו מדברת נגד קבוצה זו, וזה גורם לי חלישות הדעת גדולה מאוד. איך זה ייתכן שבמקום כזה קדוש יש כל-כך הרבה מחלוקת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אביתר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שכל ההתקרבות אל רביז"ל צריכה להיות רק על נקודה אחת – היינו לדעת שרביז"ל מוציא אותנו מהבוץ והלכלוך והטינוף וכו' וכו' שבהם אנחנו נמצאים וכו' וכו', והוא רוחץ אותנו ומנקה אותנו וכו' וכו', ומלביש אותנו בלבושים נאים שהם תורה ותפלה ומצוות ומעשים טובים, וזו תכלית ההתקרבות אל הצדיק האמת, שהוא מוציא אותנו ממקום שאנחנו נמצאים, ומביא אותנו אל הקדוש ברוך הוא, ואל תורתו הקדושה. בוודאי צריכים גם את נקודת החבר, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שהחבר יוכל לחזק אותי לקיים את דברי הצדיק האמת, אבל רק שיחזק אותי, ולא שישבור אותי, ואם תלך בדרך זו, אזי אף אחד בעולם לא יוכל לשבור אותך.

כל הענין של התקרבות אל הצדיק הוא שצריכים לזכור טוב טוב שבלי הצדיק אדם הוא ממשמש בחושך, כי אינו יודע באיזה דרך לילך, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') אשר הצדיק הוא האבוקה שהוא אביק באור התורה, ומאיר לנו את הדרך איך לחזור בתשובה שלימה, ואיך לזכך את גשמיות ועוביות גופינו, עד שנזכה גם כן להרגיש את אמתת מציאותו יתברך ולחזור בתשובה שלימה, ולהכלל בו יתברך, ורק זו כל התכלית של ההתקרבות אל הצדיק האמת, ואם הולכים רק בידיעה זו – אזי אף בריה שבעולם לא יכולה לשבור אותו.

והנה אתה צריך לזכור טוב טוב מה שכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות ראש חודש הלכה ז' אות נ"ב) אדם צריך לקבוע בעצמו שיהיה איך שיהיה, אף על פי כן יהיה חזק בדעתו שלא יהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך, ולא ייאש את עצמו לעולם, ולא יהיה מהחסידים הנפולים שהם גרועים ממשומדים רחמנא ליצלן וכו', עיין שם.

וכן הוא (לקוטי הלכה שלוחין הלכה ה' אות י"ז) עיקר התגרות והסתת הבעל דבר – שמבקש תואנות ועלילות לשוב וליפול חס ושלום לזוהמת המדמה, בפרט אחר הסתלקות הצדיק, שאומר הרי כבר אפס תקוה חס ושלום, ועמלק מתגבר, שהוא בחינת עצם התגברות היצר הרע, שמתעורר בהתגברות עצום בכל פעם, ועתה מה נעשה עוד, והכסילים חוזרים לאחוריהם, שזהו בחינת מה שקורין חסידים נפולים רחמנא ליצלן, שזה גרוע מהכל, כמו ששמעתי מפיו הקדוש וכו', עיין שם.

וכן הוא (לקוטי הלכות נזיקין הלכה ד' אות כ"ה) קליפת נוגה היא הקליפה הכי מסוכנת, כי משם נמשך נפש הבהמיות של ישראל, שמשם באים החכמות רעות של העולם, ויש שמכנים עצמן בשם חסידים, ואומרים חכמות של שטות והבל המרחקים מהשם יתברך ומתורתו ומצדיקי אמת, ואלו הם קליפת נוגה ממש שמעורב טוב ורע, כי באמת יש בהם טוב הרבה כי אינם פורקין עול חס ושלום, וקצתם הם אנשים כשרים קצת, ולפעמים אומרים דברי אמת, אך מעורב בהם גם רע הרבה, דהיינו החכמות שלהם שנדמה להם לחכמות, ובאמת הם שטותים גדולים, ואלו מזיקים גם כן הרבה, ומונעים מאד מלהתקרב לצדיקי אמת ואנשיהם הממשיכים השגת אלקותו בעולם, ובאופן אחד הם מזיקים יותר מהעכו"ם והאפיקורסים, כי מעכו"ם ואפיקורסים רוב ישראל מרחקים עצמן מהם בתכלית הריחוק כראוי להתרחק מהם יותר מן בעלי ראתן, אך מאלו הכשרים קצת אין מתרחקים מחכמתם כל כך, ובאמת הם מזיקים הרבה על ידי חכמתם וליצנות שלהם שמתלוצצים מכמה דרכי התמימות האמתיות וכו'. (וכמבואר שיחה זאת במקום אחר ששמעתי מפיו הקדוש שחסיד שנפל גרוע ממשומד, כי ממשומד כל אחד נזהר, אבל מחסיד אף אחד לא נזהר, כי אף אחד לא יודע שהוא נפל ונתקרר מההתלהבות שלו וכו'), עיין שם.

ולכן דע לך שכל ההתקרבות אל רביז"ל צריכה להיות עם אמת, בכוונה אחת – שהוא מקרב אותי אל הקדוש ברוך הוא, ואל התורה הקדושה, ואל קיום מצוות מעשיות בשמחה עצומה, ואם נכניס דבר זה היטב היטב בלבנו, על ידי זה שום חסיד שנפל וכו', אפילו שהוא נקרא ברסלב'ר וכו', לא יוכל לשבור אותנו, ואין לנו להתערב עם אף אחד בעולם וכו' וכו', ומכל שכן שלא תהיה לנו שום חלישות הדעת מאף אחד, ואז תלך לבטח.

המאחל לך חג שמח ומועדים לשמחה