שאלה: מאת רותי: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תולדות כ"ו חשוון ה'תשע"ד שלום רב אל רותי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. עליך לדעת שחברות היא טובה מאד וצריכים חברות, אבל לא באופן מוגזם עד שיכולים לגלות להן את כל הסודות שבחייך, וכל מה שעובר עליך, כי אסור להאמין לאף אחת בעולם, וצריכים כבר לכתחילה לדעת שיום אחד חברתי תעיף ותזרוק אותי וכו', ולכן אסור להתחבר רגשית עם אף חברה כי לא תדעי מה יביא המחר, מחר היא יכולה למצוא חבר ולהתחתן עמו ולבסוף את תשארי מחוץ לתמונה, וזה ישבור אותך לגמרי כי נשארת בודדה. ולכן צריכים לזכור מה שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ה י"ז) הוקר רגליך מבית רעיך פן ישבעך ושנאך", לא כדאי להיות כל כך רגשי וקרוב אל הזולת עד שהחברות תביא לידי כך שלא יכולים להיות אחת בלי השניה וכו', אין דבר כזה. וכשיתברר לך דבר זה, אזי כל החיים שלך ילכו לך באופן אחר לגמרי, ודבר זה שייך גם אחר כך כשמתחתנים – אסור להאמין לחברה שום דבר, ולכן אסור לדבר עם החברה ממה שקורה בינה לבין בעלה, ומכל שכן מה שקורה בחיי הזוגיות וכו', כי למחרת היא תעזוב אותך ותפרסם לכולם את הדברים הכי אינטיימים שיש בינך לבין בעלך וכו', ועל כן אשרי מי שמתחבר עם חבר, כי חכמינו הקדושים אמרו (תענית כ"ג.) או חברותא או מיתותא, היינו אדם מוכרח שיהיה לו חבר כי אם לא המוות טוב מזה לחיות לבד וכו', עם כל זאת החברות אסור שתהיה כל כך ריגשית וכו', עד שלא יוכלו לחיות אחד בלי השני, ואז אף פעם לא יתאכזבו כשנפרדים. ואת צריכה לדעת שזה טבעי מאד, כי מרוב קירבה לבסוף נעתק הקשר וכו', כי מחמת שנקשרים עם רגש, לבסוף מתבטל הרגש הן מחמת קנאה שאחת מקנאה בשניה, כמאמרם ז"ל (מגילה י"ג) אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, תמיד היא חושבת שלחברתה יש בעל יותר טוב ויותר עשיר ומפנק וכו', והן מחמת סיבות אחרות או שהיא נפלה בפח עם בעל קמצן ואיש רע ובליעל, או שהיא כבר מטופלת עם ילדים ואין לה זמן כמו שהייה לה כשהיתה רווקה, ולכן אסור לקשור את עצמה עם הזולת בקשר רגשי שזה מביא אחר כך אכזבות גדולות בחיים. צריכים לדעת כי רק הצדיק האמת שהוא גר כבר יותר למעלה מאשר למטה וכו', כי הוא דבוק בו יתברך, איתו עמו ראוי להתחבר והוא תמיד יחזק אותך בכל המצבים הכי קשים, אבל צריכים לדעת כי על זה אורב הס"מ מאד לא להיות מקושרים אל הצדיק האמת, כי הס"מ יודע שכל זמן שהאדם מחובר ומקושר אל הצדיק האמת, אין לו מה לעשות אצל האדם הזה, ולכן הוא אורג בדעת האדם כל מיני דמיונות על הצדיק האמת, העיקר שיעזוב את הצדיק האמת, ואז הוא תופס אותו במצודתו. ולכן אשרי האדם שזוכה להיות תמיד מחובר אל צדיק אמת, ולספר לו את כל לבו, שעל ידו דייקא יזכה להתקרב אליו יתברך, ואז שום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותו, כי מי שזוכה כבר להתחבר עמו יתברך על ידי הצדיק האמת, אזי אף פעם לא יפול ברוחו ובדעתו, כי הרגע שיש לאדם אמונה ברורה ומזוככת הוא מדבר עמו יתברך בשפת האם שלו, וכבר לא צריך את אף אחד, כי בכל מקום שרק ילך הוא מדבר רק עמו יתברך, ואז הוא אף פעם לא לבד. אבל לזכות לאמונה ברורה ומזוככת, לזה צריכים צדיק אמיתי שאינו צריך שום טובת הנאה ממך, ועל צדיק כזה הס"מ אורב מאד לנתק את הקשר וכו', ומכניס באדם דמיונות על הצדיק כאילו הוא צריך אותך לטובת עצמו, בשעה שהוא מזמן עזב את זה העולם ודבוק רק בו יתברך, ודבר זה אי אפשר להסביר למי שלא אוחז בזה. אקווה שתביני דבר מתוך דבר.
|