העניות והצמצום שעוברים עלינו מכלים את כוחותינו

שאלה:

מאת עמוס:
שלום לכבוד הרב.
אנו נשואים שבע-עשרה שנה, והורים לארבעה ילדים. כל השנים חיינו בקשיים כלכליים גדולים מאוד, אפשר להגיד ממש בעוני. אין לנו עזרה מהמשפחות, אין לנו בית משלנו, ואנו חיים בצמצום רב שגורם לנו גם לדאגה ומועקה, בפרט שאנו כבר לא צעירים והילדים שיהיו בריאים כבר גדולים וההוצאות גדלות איתם יחד.
אנו משתדלים מאוד לחיות בשמחה ולהודות לקדוש-ברוך-הוא שאלו הניסיונות שלנו ולא דברים אחרים חס ושלום, אבל הדאגה לעתיד מכלה את כוחותינו. האם נוכל בבקשה לקבל מהרב הכוונה ועצה? תזכו למצוות.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר תולדות כ"ז חשוון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל עמוס נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה אומר לך, אסור להשבר משום דבר כי גדול אדונינו ורב להושיע, ומה אתה יודע מאיזה צרות ויסורים ומחלות וחולאים רעים ניצלתם על ידי העוני שעבר עליכם ועדיין עובר עליכם מאז שהתחתנתם וכו' וכו', ובוודאי אם היו מראים לכם את הברירה או לקבל ילדים חולים בעלי מומין וכו' וכו', או עניות ודחקות וכו' וכו', הייתם בוחרים בזה וכו', ולכן אסור לשאול שאלות וקושיות על הקדוש ברוך הוא, אלא לזכור שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, והכל בחשבון מדוייק ממנו יתברך וכו' וכו', ובוודאי יבוא היום שתצאו מהצרות והיסורים והעניות והדחקות שאתם עוברים וכו'. אסור ליפול ביאוש כלל, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וגלגל הוא העולם, לא כל מי שעני היום יהיה עני למחר וכו' וכו', מנסים את האדם בכל מיני נסיונות קשים ומרים, ואם מחזיק מעמד אז לבסוף יתפרדו כל פועלי און והכל יתהפך לטובה.

העיקר מה שאתם צריכים לעשות הוא רק להיות בשמחה, ולשמח את האשה ואת הילדים, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון – אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומרים לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון – רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח, הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת תפתחנה לך כל צינורי השפע והפרנסה.

אסור להסתכל על יום המחרת וכו', כי כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ז א') "אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום", ולכן ראה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, כי סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, והקדוש ברוך הוא ירחיב לך בגשמיות וברוחניות גם יחד, רק תשתדל לשמוח, ואף שאני יודע שקשה לך מאד לשמוח כי צר ומר לך בחיים, עם כל זאת תעשה כל מיני אופנים שבעולם להחיות את עצמך עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ותראה שסוף כל סוף הכל יתהפך לטובה ותוכל לחתן את הילדים בקלות מאד.

 ואני מוכרח להגיד לך, שסגולה לפרנסה – לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא, ובקול ובשמחה, וזה מסוגל לעשירות נפלאה, כמו שכתוב (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה", היינו שמברך את ברכת המזון בשמחה עצומה, זה מסוגל לעשירות, וכן להזהר מאד על נטילת ידים וכו', ולכן מהיום והלאה תקפיד מאד מאד על נטילת ידים כשאתה קם בבוקר וכו', וכן כשיוצאים לשירותים וכו', וכן לפני האכילה ליטול ידים עם נטלה דייקא וכו', כי נטילת ידים מסוגלת להנצל מעניות, כי ע'ל נ'טילת י'דים ראשי תיבות ענ"י, ומי שמזלזל בנטילת ידים נעשה עני, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת ס"ב:) אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא [אני נטלתי ידי עם מלא מים, נתנו לי חופנים מלא טוב, כי רב חסדא היה עשיר גדול מאד, והכל בזכות נטילת ידים שהיה מקפיד על זה].

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים