למה השם נותן לי לסבול עוד אחרי כל הייסורים שעברתי בחיים?

שאלה:

מאת יעקב:

אני בן עשרים ושתיים. חזרתי בתשובה לפני כחמש שנים, יש לי אמונה חזקה, אבל לצערי עדיין אני נכשל בפגם הברית.
עברתי הרבה בחיים שלי וכל חיי סבלתי מאנשים שפגעו בי מילולית ופיזית. בחצי שנה האחרונה התחלתי לסבול ממחשבות טורדניות המלוות בחרדה, בושה מאנשים וחרדה חברתית. שקלתי ללכת לרופא, אבל לא עשיתי זאת מהחשש שהאנשים מסביבי יגידו שאני משוגע, ומאז אני מצפה לישועת השם שירפא אותי.
אני פשוט לא יודע מה לעשות, ולפעמים אני מרגיש שאני משתגע – למה השם נותן לי לסבול אחרי כל הייסורים שעברתי?! למה?! אני מבולבל ומבקש עזרה. תודה

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר תולדות כ"ח חשוון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יעקב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

החכם מכל אדם אמר (משלי י"ט ג')

"איולת אדם תסלף דרכו ועל הוי"ה יזעף לבו"; הרבה פעמים אדם עושה בחיים טעויות וכו', ואחר כך יש לו טענות על הקדוש ברוך הוא, אתה לא צריך להתבייש אל רופא שיתן לך כדורי הרגעה שתהיה רגוע ותצא מעצמך וכו', כי היום יש תרופות נגד זה וכו'.

העיקר מה שאתה צריך לבנות את הבטחון העצמי שלך, ולא להתבייש משום בריה שבעולם, ולא להתבלבל מהם, אתה צריך לראות מה שטוב בשביל עצמך ולא מה שטוב בשביל אחרים, אתה לא חי בשביל הזולת, וזכור כלל זה כי תצטרך את זה על כל החיים.

כדי להנצל מפגם הברית מוכרחים להתחתן, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית, ולכן כל זמן שאדם לא התחתן, הוא נמשך לעבירות חמורות, ולכן אשרי מי שמתחתן מה שיותר מהר וניצול מעבירות, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא. אמר לו: כשיבוא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, אמר לו: מאי טעמא לא פריסת סודרא? אמר לו: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה, אמר לו: חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו; הרי שלך לפניך איך שצריכים להזדרז ולהתחתן, כי רב המנונא בא אל רב הונא וראה שעדיין לא התחתן, אמר לו אני לא רוצה לראות את הפנים שלך עד שתתחתן, ולכן ראה להתחתן מה שיותר מהר, ואל תהיה בררן, אלא תתחתן לשם שמים כדי להנצל מעבירות חמורות ותבנה בית נאמן בישראל.

יסוד היסודות בחסידות ברסלב הוא תמיד להיות בשמחה עצומה, ולהפוך את היגון והאנחה אל תוקף השמחה, ולשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולא להתייאש אפילו שעשה מה שעשה, אלא לזכור שגדול אדונינו ורב להושיע, והקדוש ברוך הוא מוחל על כל העוונות של האדם אם הוא חוזר בתשובה, כי הוא יתברך מרחם על בריותיו, וכיון שאדם שב בתשובה שלימה, עליו רק לשמוח, וככל ששמח יותר, סימן שתשובתו נתקבלה בשמים. ולכן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, ולחפש ולבקש ולמצוא בעצמו את הטוב שיש בו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך?אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; וכן צריכים להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו שזה נקרא אצל רביז"ל 'התבודדות', וצריכים להיות כל כך רגילים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, עד שלא יוכל להפרד ממנו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל, כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך.

ושני הדברים האלו הם יסוד היסודות בחסידות ברסלב – מצד אחד רק לשמוח תמיד עם כל נקודה טובה שיש בו, ומצד שני רק לדבר עמו יתברך, ולפרש את כל שיחתו וכל אשר עם לבבו עמו יתברך, ומי שמרגיל את עצמו בשתי העצות האלו, מצד אחד שמחה ומצד שני התבודדות, אזי הוא כבר לא צריך את אף אחד, וחי חיים טובים ומאושרים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום