|
שאלה: מאת נחמן: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום א' לסדר ויצא א' דראש חודש כסליו ה'תשע"ד שלום וברכה אל נחמן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל הפליג מאד מאד במעלת נתינת פדיון נפש, ואמר (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט) שטוב מאד ליתן בכל עת על פדיונות לצדיקים, אפילו שלא בעת צרה חס ושלום. וסיפר מכמה אנשים ממדינת קיר"ה שרגילים מאד להרבות בנתינת פדיונות תמיד, ואמר שאילו היה לו איש צדיק שיהיה ראוי לעשות לו פדיון, היה נותן לו על פדיון בכל יום ובכל עת. ודיבר מזה הרבה כי פדיונות הם דבר גדול מאד, ועל ידי זה נמתקים הדינים מבני אדם, ואם היו יודעים מה זה לתת פדיון להצדיק, היו נזהרים בזה מאד מאד, כי סוף כל סוף הצדיק דבוק בהקדוש ברוך הוא בביטול כל הרגשותיו שלא נראה בחוץ כלל, ובזה שאדם נותן פדיון הוא נותן את זה כביכול להקדוש ברוך הוא בעצמו, ועל ידי זה נמתקים ממנו כל הדינים, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קפ"ח) שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון מחולה וכיוצא כשאינו מרגיש הצער והיסורין כמו החולה בעצמו וכו'. וזה מעלת גדולי מקורבי הצדיקים שכל כך דבוקים בו יתברך עד שמרגישים את הצער של כל בר ישראל, וכשמביאים להם פדיון אזי אחר כך הם שופכים את לבבם אליו יתברך ומבקשים ממנו יתברך שיחוס וירחם על זה שהביא להם פדיון, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות המתקת דין סימן ס"ו) צריך ליתן ממון על פדיון. ולכן הוא דבר גדול מאד להיות רגיל לתת לאיש כשר על פדיון, ובוודאי יכולים לתת את זה מכסף מעשר, כי זה בכלל צדקה, הן לצדיק, והן בשביל עצמו. הקדוש ברוך הוא ימתיק מאתנו כל הדינים על ידי פלא עליון, ונשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.
|
