שאלה:

מאת עידו:

שלום לכבוד הרב.
יש לי רצון עז להתבודד ולהרבות בתפילה להשם יתברך על כל מה שאני צריך, אני יודע שזה חשוב ושזה מחזק את האמונה והביטחון בהשם, אך למעשה קשה לי להתבודד אפילו חמש דקות. אנא חזק אותי בנושא.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ב' כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל עידו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שברית ואמונה תלויים זה בזה, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "ובריתי נאמנת לו", כי מי שפגום בברית על ידי זה אמונתו פגומה לגמרי, עד שיש אנשים שכל כך פגמו בברית שקשה להם מאד מאד כל הענין של האמונה הקדושה, ולכן צריכים לבקש על זה בעצמו:
רבונו של עולם! נאבדה ממני האמונה הקדושה על ידי שפגמתי בברית עד שנתבלבלה דעתי לגמרי, וקשה וכבד לי להכניס במח מחשבתי את אמתת מציאותך, ועל ידי זה עולים לי קושיות וספיקות באמונה, ונתעקם לבבי וקשה לי לדבר עמך יתברך. חוס וחמול עלי וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת – שאזכה להאמין אשר אין בלעדיך יתברך כלל, והכל לכל זה אלוהותך, ואסתכל ואתבונן על עצמי איך שאני הולך ואיך שאני מתנועע ואיך שאני נושם, שיתברר לפני עיני שהכל הוא ממך יתברך, ועל ידי זה יפתח לבי ודעתי שאזכה לדבר עמך פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו. אבי שבשמים כל כך נפלתי בנוקבא דתהומא רבה בפגם הברית, שטמטמתי את דעתי ואת מוחי על ידי שפגמתי בברית, ולכלכתי את עיני בהסתכלויות מגונות, עד שעל ידי זה אני מבוהל ומבולבל לגמרי, וקשה לי להוציא אפילו דיבור אחד לדבר עמך, אנא חוס ורחם עלי שאזכה לאמונה ברורה ומזוככת עד שיפתח פי לדבר עמך, שעל ידי זה אזכה להכלל בך מעתה ועד עולם, אמן סלה.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) באמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; ולכן העצה ללמוד הרבה הלכות שזה מפשט את העקמומיות שבלבו, עיין שם.

רואים בחוש שבן אדם יכול לדבר עם חבירו על דא ועל הא דברים בטלים ומבוטלים, כל מיני שטויות אפילו כמה שעות, וכשבא לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו דיבור אחד אינו יוצא מפיו, ולכן אשרי מי שזוכה לדבר אפילו דיבור אחד אליו יתברך, שזה מאד מאד יקר, כי סוף כל סוף לא נשאר מהאדם רק הדיבורים שמדבר עמו יתברך, כי כל דיבור ודיבור עושה רושם למעלה בכל העולמות כולם, ואם אדם היה יודע מה זה לדבר אפילו דיבור אחד לפניו יתברך, היה חוזר על הדיבור הזה פעמים אין מספר וכו' וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קי"ב) שהדיבור צריך להיות דיבור אמת לפי מדריגתו, כגון "השם הושיעה" היינו שאדם מבקש רבונו של עולם תושיע אותי וכו', תוציא אותי מהחושך שנפלתי אליו וכו' ותשמח את נפשי האומללה וכו', ואת זה הוא צריך להגיד עם אמת לאמיתה כפי בחינתו, אז הדיבור יאיר לו לצאת מהחושך שנפל לשם, ואז יהיו לו הרבה דיבורים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותאמין לי שאת הדיבורים האלו אתה יכול לדבר, אלא אתה לא רוצה וכו', כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: אין דבר כזה "אני לא יכול", תגיד "אני לא רוצה", תרצה ותוכל!, כי כל אחד נמצא בבוץ ובלכלוך שלו, ולכן צריך לבקש ממנו יתברך: רבונו של עולם! תוציא אותי מהלכלוך שבו נפלתי ונתלכלכתי, ואזכה להכירך ולהרגיש את אמתת מציאותך, צריכים להרגיל את עצמו לדבר כמה דיבורים, ולאט לאט יוכל לדבר הרבה דיבורים אליו יתברך.

אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, כי סוף כל סוף לא ישארו לו רק אלו הדיבורים שמדבר עמו יתברך בכל יום.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים