שאלה:

מאת אושרי:

שלום לכבוד הצדיק.
קראתי שכתבתם שכל מה שקורה במשך השנה נכתב בראש השנה ונחתם ביום כיפור, ומתחיל לקרות אחרי הושענא רבה. האם הכוונה היא רק לדברים שקשורים לכלל ישראל, או שמדובר גם על כל אחד ואחד מאיתנו? ואם הכל כבר נגזר מראש, איפה הבחירה החופשית של האדם?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויצא ב' כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אושרי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם כל, אני לא מבין את השאלה שלך, הרי חכמינו הקדושים בפירוש אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, וכן אמרו (ראש השנה ח.) בראש השנה נידון מה יהא בסופה, ואמרו (שם ט"ז.) הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים, וכן אמרו (בבא בתרא י.) כשם שמוזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, ויש עוד הרבה מאמרי חז"ל על זה, ולכן אני לא יודע מה השאלה שלך, ומהם הספיקות שלך וכו', כך זו המציאות – כל דבר קטן מושגח ממנו יתברך, כמאמרם ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטית על כל בן אדם, ושאין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטית ממנו יתברך.

ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: כשנוסעת עגלה מלאה תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטית, וזו התכלית שאדם צריך להגיע אליה – להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך. ולכן מה השאלה? בוודאי הכל כבר כתוב בראש השנה, ולכן למה צריכים להתבלבל מאיזה דבר, כי כל צער וכל עגמת נפש וכל הפסד וכו' שרק קורים לאדם, כבר נגזרו בראש השנה.

אך על ידי תפלה יכולים לשנות את כל הגזירות הרעות לטובה, וכל השונאים שתהיה להם מפלה גדולה מאד מאד, ויפלו נפילה אחר נפילה.

בענין שאתה שואל איפה הבחירה, רביז"ל מבאר את זה בטוב טעם ודעת (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) הרי הם שני הפכים, מצד אחד צריכים לדעת שהכל ממנו יתברך, ומצד שני צריכים לדעת שיש לאדם בחירה, וכדי להבין איך הבחירה בתוך הידיעה, לזה צריכים מח נקי שזוכים על ידי שמקדשים ומטהרים את השבעה נרות, היינו העיניים, האזנים, החוטם והפה, וכשאדם זוכה למח נקי אז הוא מבין איך שבתוך הידיעה יש גם בחירה, ואיך שבתוך הבחירה יש גם ידיעה, וזה לא סותר אחד לשני, אבל לזה צריכים מח נקי לגמרי שיהיה דבוק תמיד בו יתברך. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) באמת אין אנו יכולים להבין מה הוא טבע ומה הוא השגחה, כי באמת הטבע הוא גם השגחתו הפרטית, וזה אי אפשר לנו להבין שני דברים כאחד, דהיינו הטבע שבאמת הוא השגחתו יתברך, ולכן אסור להתבלבל בדברים כאלו, רק צריכים לדעת שהכל בהשגחה פרטית, כך רצה הקדוש ברוך הוא. ודבר אחד צריכים לדעת טוב טוב – שאדם שעושה רשעות לשני, לבסוף הוא יקבל את זה חזרה כפל כפליים, הן שיחלה במחלות וחלאים רעים, הן שיהיה נעשה עני, והן שיאבד את אשתו ואת ילדיו וכו', יכול לקחת יום, יכול לקחת שבוע, יכול לקחת חודש, יכול לקחת שנה, ויכול לקחת שנים, אבל לבסוף מקבלים את העונש הזה שלא תיאר ולא שיער.

ולכן אשרי אדם שאינו עושה רשעות לזולת, כי הוא יקבל את זה חזרה כפל כפליים באופן מר מאד מאד, ובפרטיות מי שרודף את היהדות ומונע תורה מנשמות ישראל, הוא יתפגר במיתה משונה כזו שלא תיאר וכו', וגם זה מפלאי השגחתו יתברך, כי מצד אחד הכל ממנו יתברך, ומצד שני יש בחירה וכו', ולכן דבר זה הוא נעלם ונסתר מעיני כל חי וכו' וכו', ואני יכול להעיד לך אחד אחר השני, מי שרדף אותי או חתם נגדי, לבסוף התפגר במיתה משונה, או הוצרך ללכת בגלות, או שהכניסו אותו בבית סוהר, או שאיבד את כל כספו, או שנעשה ללעג ולקלס לעיני כל, הצרה הוא שהוא לא מקשר אחד לשני, כי הוא שכח כבר מה שעשה לי.

הקדוש ברוך הוא ישמור את עם ישראל מכל רע, ואדם צריך להרגיל את עצמו לעשות רק חסד עם הזולת, ובפרט עם לומדי תורה, ואז שכרו הרבה מאד על פי פעלו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים