האם מותר לקרוא ספרי אוטוביוגרפיה על גדולי ישראל שנכתבו על ידי אנשים חילוניים?

שאלה:

מאת אליהו:

שלום לצדיק הקדוש.
לאחרונה הדפיסו כמה וכמה ספרי אוטוביוגרפיה על גדולי ישראל – על הרבי האחרון מחב"ד זי"ע, על מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע ועל עוד כמה מגדולי ישראל. בספרים אלו כתובים קורות חייהם, עובדות ומעשיות, אף הספרים לא נכתבו על ידי תלמידיהם, אלא על ידי סופרים שאינם שומרי תורה ומצוות. האם מותר לקרוא בספרים אלו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויצא ג' כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ח) דע, שסיפורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול, ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל לעיין בסיפורי צדיקים ותולדותיהם, שזה מכניס חשק והתלהבות בלב האדם לחקות אותם.

בוודאי צריכים לשמור מי הכותב את הסיפורים ואת התולדות של הצדיקים והחכמים, וכן לשמור מאד שלא יהיה מעורב שמה שקרים וגוזמאות וכו' וכו', ומכל שכן אם אחד שאינו שומר תורה ומצוות כתב את זה, צריכים מאד לשמור שלא יהיו מעורבים שמה איזה דברי כפירה חס ושלום או ליצנות, והכל כפי הענין.

אבל בכלליות, סיפורי מעשיות מצדיקים זה דבר גדול מאד מאד, שמושך את הלב אליו יתברך, ומה גם שאדם רוצה לחקות את הצדיק והחכם שממנו כותבים.

וידוע שהרב הקדוש מצאנז זי"ע בעל "דברי חיים" שאל פעם את המלמדים של בניו האם הם לומדים אתם מוסר, והשיבו כן! וכששאל אותם: איזה ספרי מוסר? ענו ואמרו: "חובת הלבבות". ענה ואמר להם: לא לזה התכוונתי, אלא תספרו להם סיפורי צדיקים מהרבי רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע ומהרבי רבי זושא מאניפאלי זי"ע. רואים מזה את גודל הכח של סיפורי צדיקים, שמושכים את הלב של הילדים לחקות אותם.