שאלה: מאת לירון: לכבוד כבוד הרב, שלום וברכה. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר וישלח ז' כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל לירון נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. השאלה שאתה שואל זו שאלה של דיני נפשות, שמאד מאד קשה לענות עליה, כי מצד אחד הוא יכול לקלקל את כל התלמידים, כמו שרואים היום במציאות שאם יש בכיתה אחת תלמיד מקולקל וכו', הוא כמו תפוח רקוב שירקיב את כל התפוחים, אבל מצד שני מה יהיה איתו אם יפקירו אותו? ולכן העצה היעוצה לדבר איתו יפה ולהסביר לו את כל הענין שבאמת אוהבים אותו ורוצים לעזור לו, אבל עליו לקחת בחשבון כי להסתובב ולעשן ולבלות במקומות המטונפים זה לא טוב בשבילו וכו', כי אף שנדמה לו עכשיו שהכל טוב וכו', אבל הסוף הוא סוף מר מאד מאד, שגומרים או בבית סוהר או בשאול תחתית ומתחתיו שקשה כבר לצאת משמה וכו', וכך צריכים להרבות בדיבורים איתו, אם הוא מקבל – הרי טוב, ואם הוא לא מקבל – אזי ההכרח להוציא אותו מהמסגרת, כי אי אפשר להחזיק אותו במסגרת כדי שלא יקלקל את שאר הנערים, בוודאי זה כואב מאד מאד על כל נשמה ונשמה שהולכת לאיבוד, עם כל זאת צריכים לרחם על כיתה שלימה שלא צריכים לסבול בשביל תפוח רקוב אחד. היום יותר מאי פעם עבודת החינוך היא קודש הקדשים, צריכים להחדיר בתלמידים אמונה פשוטה בו יתברך, וקיום מצוות מעשיות, והעולה על הכל מדות טובות, ואי אפשר לתאר ולשער כלל מעלת מחנך או מחנכת שמחנכים את הנוער היום, וכך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ח:) על הפסוק (דניאל י"ב) "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" – אלו מלמדי תינוקות; והפירוש הפשוט הוא, שכמו שלא יכולים לספור את הכוכבים, כי הם לאין ספור, כך אי אפשר להסביר את גודל השכר של מלמדי תינוקות ומחנכים ומחנכות שמחדירים בהם אמונה פשוטה בו יתברך, ויראת שמים שלימה, ובפרט עכשיו שהערב רב לקחו את עצמם לעקור את האמונה פשוטה מנערי ומבנות ישראל, ולכן אשרי מי שהוא עכשיו מלמד ומחנך או מחנכת תינוקות של בית רבן, ומחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וזכותם גדולה בשמים, עד שאין יכולין לספור את הזכויות שלהם, כמו שאי אפשר לספור את הכוכבים.
עיקר שלימות החינוך הוא רק בדרכי נועם וסבלנות גדולה מאד מאד, וזו חכמה עמוקה עמוק עמוק מי ימצאנו להיות מחנך או מחנכת, כי צריכים לזה סייעתא דשמיא וחכמה ושכל איך לקנות את הלב של התלמידים והתלמידות וכו', העיקר שירגישו שרוצים רק את הטוב שלהם, ושהם יחושו את האמון במחנכיהם, ובאמת אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין יט:) כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.
לצערינו הרב יש היום המון תלמידים ותלמידות שבאים ממשפחות הרוסות וכו' וכו', שהם מחפשים את החום והאהבה שלא קיבלו בבית וכו', ולכן המחנך או המחנכת צריכים להשלים את זה, ומלבד שיש בזה מצוה גדולה מאד מאד להציל נשמות קדושות שלא ידרדרו על הרחובות עם סמים ועם ניאוף רחמנא ליצלן, יש בזה גם ענין של הצלת נפשות, כי מסכנים הבנים והבנות שלא קיבלו את החום והאהבה בבית וכו' שנהרס מאיזו סיבה שרק לא תהיה, ולכן למעלה בשמים מאד מאד חשוב מחנך ומחנכת, כי הוא מציל עולם מלא.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|