היחסים שלי ושל בעלי לא תקינים, ואני מרגישה שהזוגיות שלנו מתפוררת

שאלה:

מאת אושרית:
לכבוד הרב שלום!
אני ובעלי נשואים כשש שנים, ויש לנו שלושה ילדים – בגילאים שנה וחצי, שלוש ושש. מתחילת הנישואין אני חווה בעיות שלרוב נובעות מכך שמשפחתו מתערבת לנו בחיים וכל ההחלטות שלנו עוברות דרכה. בנוסף לכך, הוא לא מכבד אותי ומשתמש במילים מעליבות ופוגעות. הוא עוזב אותי המון פעמים לבד, ומדי יום חמישי הוא הולך אחרי העבודה לשחק פוקר עד השעה שתיים בלילה, וכמובן שאחר כך הוא עייף מדי כדי לעזור במטלות הבית ועם הילדים…
אני חשה שהוא חי כרווק – יש בינינו קרבה רק אחת לחודש וכמעט שאין בנינו תקשורת. אני חיה בבדידות ומרגישה חוסר אונים לנוכח המצב, ולמרות שאני מאמינה בשלום בית ויודעת את חשיבות העניין, אני מרגישה שזה הסוף… אנא, עזור לי בבקשה!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר וישלח ז' כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל אושרית תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה אומר לך, אני חוזר ומדגיש לכל זוג שמתחתנים שצריכים לשמור מהתחלת הנישואין ששתי המשפחות – הן מצד הבעל והן מצד האשה לא יתערבו בחיי הנישואין של הזוג, ורק אז מצליחים בחיי הנישואין, והרגע שנותנים להורים להתערב וכו', כבר נעשה חסרון בשלום בית, יהיה מה שיהיה ויהיה איך שיהיה, אף שיש הורים שעוזרים לילדים, עם כל זאת צריכים לזכור שאסור לערב את ההורים בתוך חיי הנישואין, וזוג שרוצים להצליח בחיי הנישואין, הם צריכים להכניס את זה טוב טוב בדעתם, כי אחרת זה לא ילך בשום פנים ואופן.

ולכן תמיד אני אומר לזוגות הצעירים אשר אין עוד דבר טוב ובריא לזוג כשמתחתנים, כמו לא לערב את ההורים בחיי הנישואין שלהם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", זה הכי בריא שלא צריכים את העזרה של ההורים, וכך לא מחוייבים להם כלום וכו' וכו', אף שעל פי רוב לזוג טרי זה מאד מאד קשה, כי בתחילת הנישואין צריכים את העזרה של ההורים וכו', עם כל זאת צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם להסתדר לבד.

עכשיו, גם בין הזוג – אם הם רוצים לחיות חיים נעימים ומאושרים, עליהם מההתחלה להיות פתוחים אחד לשני, היינו אם לבעל יש אילו טענות על אשתו וכו', שיהיה פתוח ויגיד לה מה הטענות וכו', אבל כמובן רק בדרכי נועם, ולא באלימות מילולית, וכן להיפך – אשה שעכשיו התחתנה ורואה שבעלה לא מתנהג עמה כמו שצריכים להתנהג, עליה לפתוח את הפה ולהגיד לבעלה מה שמפריע לה, וכמובן רק בדרכי אהבה, ולא לדקור עם הלשון וכו', שזה יותר דוקר מחרב חדה, כמו שכתוב (ירמיה ט' ז') "חץ שחוט לשונם מירמה דיבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו". זוג שמתחתנים צריכים להיות פתוחים אחד לשני, ורק ככה מצליחים בחיי הנישואין, העיקר לא להסתיר אחד מהשני שום דבר, וככה יחיו כמו זוג יונים.

 הבעל צריך לכבד ולייקר את אשתו כמלכה, והאשה צריכה לכבד ולייקר את בעלה כמלך, ואז האושר יאיר בתוך הבית, אשרי הזוג שמכניסים את הדיבורים האלו בתוך לבם ודעתם, ולא מחכים עד שכבר מאוחר מאד וכו', עם כל זאת ידוע הפתגם העממי "עדיף מאוחר מאף פעם לא", ולכן את צריכה להיות פתוחה עם בעלך ולדבר איתו ולספר לו את כל מה שכואב לך, כי כל הבעיות של הנשים שסובלות וכו' וכו', זה רק מפני שהן לא פותחות את הפה ולא משתפות את הבעל עם הכאב הפרטי שלהן, אלא מחזיקות את הכאב בתוך לבן וכו', עד שמתפוצץ, ולכן את מוכרחה להגיד לבעלך את כל מה שכואב לך, ואז תראי איך שהכל ישתנה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים