המצב עם אשתי בכי רע, ואני שבור לשברי שברים בלי שום אור בקצה המנהרה

שאלה:

מאת יוסי:

לרב שלום.
אני נשוי כבר שלוש שנים, ואני בבעיה קשה: אשתי לא מוכנה לחיות איתי וכו', והיא לא מוכנה לקבל גט – כך שאני בין הפטיש לסדן ואני שבור לשברי שברים בלי שום אור בקצה המנהרה.
הגעתי לדכדוך כזה עד כדי מחשבות של התאבדות. אנא כבוד הרב, עזור לי ותן לי פתרון!

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר וישלח ח' כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל יוסי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה מוכרח להתחזק בכל הכוחות שרק יש, אני מבין היטב היטב את צרתך, עם כל זאת זה לא פתרון להתאבד, כי כבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן פ"ד) על מאמרם ז"ל (אבות פרק ד') "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" – כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועול הפרנסה, יכול להיות שיעקוץ וינשוך אותו פרעוש והוא לא ירגיש, מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא, אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טירדא ושום מחשבה אחרת, אז הוא שומע אפילו הרחישה וההילוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו, ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה, ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגודל צערו הקשה רחמנא ליצלן.

ולכן מה אתה כל כך ממהר למות ולהכנס בקבר, ששמה לא תשמע שום דבר, רק את עכברי השדה וכו', התולעים והעקרבים והנחשים שיסבבו אותך וכו', עדיף שתחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם ותהיה שמח ותקיים את מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, ועל ידי זה תרגיש עונג רוחני בחייך, ועל ידי זה שתקיים כל מצוה בשמחה עצומה, תהיה שמור שם בקבר מהכל, כי מי שזוכה להניח בכל יום תפילין בשמחה עצומה, וכן זוכה ללכת עם ציצית, והוא שמח עם המצוות האלו, על ידי זה כשיוצא מזה העולם זכות המצוות של ציצית ותפילין שקיים בחיים חיותו בשמחה עצומה – שומרים אותו, ולכן מה אתה צריך כל כך לרוץ ולהתאבד וכו', הרי שם בקבר מר מאד למי שלא הכין את עצמו טוב טוב במצוות ובמעשים טובים, ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז העיקר להיות בשמחה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו.

ולכן תראה להרבות במצוות ומעשים טובים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה – מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, ומכל שכן כשעושה הרבה מצוות, וכן אמרו (קידושין ל"ט:) כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ; ולכן אשאל אותך האם לא כדאי לחיות עוד בזה העולם ולהרבות במצוות ומעשים טובים שזה ילך לפניך בעולם הבא וישמרך בקבר שלא יוכלו לגשת אליך שום עכברי שדה או תולעים ועקרבים וכו' וכו'?

וזכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"ב סימן ו') עושה אדם מצוה אחת -הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד, עושה ב' מצוות – נותן לו ב' מלאכים, עושה הרבה מצוות – נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו; הרי שלך לפניך, שמכל מצוה ומצוה שאדם עושה, בורא מזה מלאכי שמירה ששומרים עליו, ואלמלא המלאכים האלו ששומרים עליו היה ניזוק, ולכן תוציא מהראש שלך מחשבות של התאבדות, אלא תכניס את עצמך בלעשות הרבה מצוות ומעשים טובים, ואז תהיה הכי מאושר בחייך – בעולם הזה ובעולם הבא. ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) כל המקבל עליו מצוה אחת באמונה – כדאי שתשרה עליו רוח הקודש; עד כדי כך חשובה כל מצוה ומצוה, ולכן אני מאד מבקש אותך ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז רק להיות בשמחה, ותרבה בעשיית מצוות ומעשים טובים, שעל ידי זה תמשיך על עצמך אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) שזה נקרא רוח הקודש, היינו רוח הבא מן הקודש, כשבר ישראל שומר את עצמו לא לחטוא אזי נשפע עליו רוח עליון בדביקות הבורא יתברך שמו, וזוכה לכל טוב אמיתי ונצחי.

העיקר ראה לקחת את עצמך בידיך, וזכור גם זכור שיש לכל בר ישראל בכל יום המון מצוות, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר: אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום – קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו – תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; אבל רוב בני אדם לא שמים לב אל המצוות שיש להם תחת ידיהם, ולכן הם מסתובבים עצובים וממורמרים ובדכאון וכו', עד שנכנסת בלבם מחשבה של התאבדות וכו', ו"מה שווים לי החיים?", 

בשעה שבכל רגע ורגע יכולים לקיים מצוה תדירית של יחוד הבורא יתברך שמו.

בזה שאדם נמצא בזה העולם המלא נסיונות קשים ומרים, מלא הסתרות וכיסויים וכו' וכו', עם כל זאת הוא מזכיר לעצמו שיש בורא כל עלמין המחייה ומהווה את כל הבריאה כולה, באותו רגע שאדם רק חושב מזה, הוא מקיים מצות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, שזה יסוד ושורש לכל המצוות, כמו שכתוב (תהלים קי"ט) "כל מצוותיך אמונה" – כל המצוות צריכות להביא את האדם לידי אמונה ברורה ומזוככת בו יתברך, כי על ידי כל מצוות עשה שאדם מקיים הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות מכל העולמות, אך על ידי הנסיונות הקשים והמרים שעוברים עליו הוא לא שם לב מה יש לפניו וכו', וכבר אמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל (שיחות הר"ן סימן ש')

כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם – הכל בשביל הבחירה והנסיון. ולכן אשרי אדם שעומד בנסיון ובכל הצרות והיסורים שעוברים עליו, ובורח אל הקדוש ברוך הוא, ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש אל רעהו, ואז אף פעם לא יהיה לבד, אלא בכל מקום שהוא הולך, הוא מדבר עמו יתברך, אשר אין לך עוד בית מנוס יותר בטוח כמו זה – להתחבאות בסתר צל כנפיו יתברך המלא כל הארץ כבודו.

הרב הקדוש רבי אברהם מקאליסק זי"ע (מנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה) הלך פעם בבוקר השכם להתפלל בבית הכנסת, וראה יהודי זקן בגיל שמונים עומד ובוכה, שאלו הצדיק: מה זה ועל מה זה? ענה ואמר: אני רוצה למות, לא רוצה לחיות יותר… ונתן הצדיק צעקה עליו: "שוטה שבעולם, האם לא כדאי לחיות עוד יום בזה העולם ולהניח תפילין"?

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ובמקום לחפוץ למות וכו', תחפוץ יותר להכלל באין סוף ברוך הוא, על ידי שתרבה בדיבורים לדבר עמו יתברך כמו שלימד אותנו רביז"ל, וכן תקיים את המצוות בשמחה עצומה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים