כל הזמן אני בעצבות ויש לי מועקה בלב. ממה זה נובע? ומה אני צריכה לעשות כדי שזה יעבור לי?

שאלה:

מאת לאה:

שלום לכבוד הרב.
אני לא יודעת למה, אבל כל הזמן אני בעצבות ויש לי מועקה בלב. חוץ מזה שזה מייסר אותי, גם בעלי סובל מזה, כי כל הזמן הוא רואה אותי במצב רוח רע.
ממה זה נובע? ומה אני צריכה לעשות כדי שזה יעבור לי?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר וישלח י"א כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל לאה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת כי כל ענין מועקה בלב זה בא מעצב פנימי ומחוסר בטחון עצמי, ותחושה של חוסר, היינו שאדם מרגיש את עצמו חסר – חסר אושר, חסר טוב וכו', ורביז"ל נשלח לזה העולם בדור הזה למלאות לכל אדם את מה שחסר לו, ולהכניס בו אושר אמיתי בחייו, ולכן עתידה תורת רביז"ל להתפשט בכל העולם כולו, ולאט לאט מתפשט הלימוד העמוק של רביז"ל בין כל שכבות העם, כי על כל אחד ואחד עוברים משברים וגלים, זה מעצמו, וזה מאשתו, או מבעלה, או מהילדים, או מפרנסה וכו' וכו', אין בן אדם אחד בזה העולם שיהיה מאושר, לכל אחד יש לו בתוך הלב פנימה מועקה ותחושה של עצב פנימי, ורביז"ל הוא בן השמחה, בא למלאות לאדם מה שחסר לו, והוא מחדיר בלב שמחה אמיתית, כי עיקר השמחה היא בלב, כמו שכתוב (תהילים ד' ח') נ'תתה ש'מחה ב'לבי שזה ראשי תיבות נ'חמן ב'ן ש'מחה, ורביז"ל נשלח לדורותינו אלו לשמח את כל השבורים והרצוצים, ולהוליך אותם בדרך הישר שיהיו הכי מאושרים בחייהם, ולכן אשרי מי שמתמיד בספריו הקדושים, והחוברות והקונטרסים שמופצים בכל העולם כולו, שהם התמצית של דברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל.

הכלל הוא, שמוכרחים לעבוד על נקודה אחת והיא שמחה, לשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולא להשבר משום דבר, וכשבר ישראל תמיד שש ושמח או שהוא מכריח את עצמו להיות בשמחה, לבסוף יתרחב לו לבו לגמרי ויוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזו נקראת "התבודדות", כי כשבר ישראל מדבר אל הקדוש ברוך הוא, על ידי זה הוא מוציא את כל העצב הפנימי שנכנס לו בלבו, כי כל המועקות שבלב האדם, כולן נובעות מדבר אחד, היינו מתחושת חוסר של טוב אמיתי, ובזה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, על ידי זה הוא מוציא את כל המועקה שנצטברה בלבו, וזוכה לאט לאט למלאות את החסרון שלו.

ולכן הרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ואף שבהתחלה זה יבוא לך מאד מאד קשה, כי מרוב העצבות והמרירות והדכאון שמסבבים אותך נדבקו בך כפירות ואפיקורסות וכו' וכו', ועל ידי זה את סובלת מה שסובלת וכו' וכו', ואם תרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי לאט לאט תוציאי את כל המועקות שבלבך, ויתמלא לבך בשמחה אין סופית שזו האמונה הקדושה בו יתברך, כי את צריכה לדעת שכל מה שקורה בזה העולם הכל בהשגחה פרטי פרטית, ולכן אסור לפחד משום דבר בעולם, כי בלי רצונו יתברך אף אחד לא יכול לעשות לך שום רע ושום נזק, וצריכים להיות כל כך חזקים באמונה הפשוטה הזאת, עד שזה יהיה ברור כשמש, היינו כמו שהשמש מאירה באמצע היום באור גדול מאד, כך אדם צריך להכניס בעצמו את האמונה בו יתברך שתאיר לו תמיד כמו השמש שמאירה באמצע היום בחוזק גדול מאד.

אני מוכרח להגיד לך שזה לא קל להגיע לזה, אבל אם מרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, פעם פעמיים וכו' וכו', עד שההרגל נעשה טבע, אז יפתחו לך חיים חדשים, חיים מאושרים שלא טעמת מימייך, ואל זה רביז"ל רוצה להביא אותנו, ולכן אשרי מי שמציית את רביז"ל והוא תמיד שש ושמח, ותמיד הוא מדבר אל הקדוש ברוך הוא, שאז עולמו יראה בחייו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים