מדוע ארץ ישראל הייתה בידי כנען ורק אחר כך נמסרה לעם ישראל? האם יש בזה סוד?

שאלה:

מאת אדם:

לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה.
כבר המון זמן מקננת בראשי שאלה ללא תשובה, ולאחר שביררתי אצל חסידי ברסלב הבנתי שזוהי שאלה עם סודות מסוימים, וככל הנראה אין בידינו את התשובה לשאלה זאת כיום, ולכן החלטתי לפנות אליך כדי לראות אולי אמצא תשובה.
השאלה היא: מדוע ארץ ישראל הייתה בידי כנען ורק אחר כך נמסרה לעם ישראל? שמעתי שרבינו הקדוש אמר שמי שיודע את התשובה לכך, יודע מדוע רבינו שהה בעיר קאמיניץ לפני בואו לארץ ישראל. התוכלו לבאר את העניין?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר וישב ט"ו כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אדם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אנחנו יודעים ומאמינים שכל דברי רביז"ל הם רזין ורזין דרזין סתרי נסתרות, ולאו כל מוחא סביל דא, עם כל זאת רשות ניתנה לכל בר ישראל לחפש ולבקש אחר איזה רמז ורמז דרמז בסתרי נסתרות וכו'.

והנה רביז"ל קודם שרצה לנסוע לארץ ישראל, נסע קודם אל העיר מעז'יבוז' לבקר את אמו הצדקת מרת פייגא ע"ה, ונתגלה אליו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ואמר לו שיסע תיכף ומיד לקאמניץ, וכשהגיע לקאמניץ אז באותה עת לא היה רשאי לדור שם שום יהודי בקאמניץ, ואפילו ללון שם בתוך העיר לא נתנו ליהודי, אלא התירו ליהודים להכנס לעיר ולעסוק במשא ומתן שם באמצע היום, אבל כיון שהגיע הלילה היו כולם צריכים לצאת, ורביז"ל נשאר שם לבד בקאמניץ בלילה, ואף אחד לא יודע מה היתה סיבת נסיעתו לקאמניץ, ומאז שרביז"ל היה שם בלילה, הורידו הגויים את הגזירה ששום יהודי אסור לו ללון בקאמניץ, ומאז ואילך כבר יכלו לגור שם יהודים, ואחר כך כשרביז"ל רצה לנסוע לארץ ישראל, ענה ואמר "מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחילה ביד כנען, ואחר כך באה ליד ישראל, הוא יודע מפני מה הייתי תחילה בקאמניץ ואחר כך נסעתי לארץ ישראל", והדבר הוא פליאה נשגבה: מה שייך אחד להשני?

ויש לעיין קצת מה שכתוב בזוהר (לך לך פ"ג.) תא חזי רזא דמלה אי אברם לא ייחות למצרים ולא יצטרף תמן בקדמיתא, לא יהא חולק עדביה בקודשא בריך הוא, כגוונא דא לבנוי, כד בעא קודשא בריך הוא למעבד ליה עמא חדא עמא שלים, ולקרבא לון לגביה, אי לא נחתו בקדמיתא למצרים ולא יצטרפון תמן, לא הוו עמא יחידא דיליה, כגוונא דא אי לא אתייהיבת ארעא קדישא לכנען בקדמיתא וישלוט בה, לא הות ארעא חולקיה ועדביה דקודשא בריך הוא, וכלא רזא חדא; [בוא וראה סוד הענין של אברהם שהוצרך לרדת למצרים ולעבור שם מה שעבר וכו', אם לא היה יורד שמה, לא היה לו חלק בהקדוש ברוך הוא, כמו כן עם ישראל אם לא יהיו יורדים למצרים, לא היו נעשים לעם אחד, ולהתקרב להקדוש ברוך הוא, כמו כן אם לא היתה ניתנת ארץ ישראל קודם לכנען שהם ישלטו שמה, אזי ארץ ישראל לא היתה חלקם של עם ישראל, וזה סוד אחד].

וכמו כן מובא בזוהר (נח ע"ג:) שבת שבע היתה ראויה לדוד מימות עולם, אלא נמסרה קודם לאוריה החיתי שהוא לקח אותה קודם, ואחר כך היא חזרה אל דוד וכו', פוק ודוק ותשכח, אמאי אתיהיבת ארעא קדישא לכנען עד לא ייתון ישראל, ותשכח מלה דא, וכלא רזא חדא איהו ומלה חדא; [בוא וראה ותמצא למה ניתנה הארץ הקדושה קודם לכנען עד שלא יבואו לשם עם ישראל, ותמצא שזה אותו דבר] וכו', עיין שם באריכות שמקשר את ענין דוד שלקחו ממנו קודם את בת שבע ואחר כך החזירו לו, כמו כן היא ארץ ישראל שקודם ניתנה לכנען ואחר כך זכו בה עם ישראל.

ויש לומר בדרך רמז רחוק, כי כנען הוא בן חם, וקיללו נח כמו שכתוב (בראשית ט' כ"ה) "ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", והוא אחז קודם בארץ ישראל ששם הוא גילוי שכינה במדריגה נוראה ונפלאה מאד, כמו שכתוב (דברים י"א י"ב) "ארץ אשר הוי"ה אלקיך דורש אותה תמיד עיני הוי"ה אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ואחר כך יצאה מידיו ונמסרה לעם ישראל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ"ג סימן ז') אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הן הארץ חביבה עלי, שנאמר (דברים י"א) "ארץ אשר הוי"ה אלקיך דורש אותה תמיד", וישראל חביבין עלי, שנאמר (שם ז') "כי מאהבת הוי"ה אתכם", אמר הקדוש ברוך הוא אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי, שנאמר (במדבר ל"ד ב') "כי אתם באים אל ארץ כנען"; ואמרו (שם סימן י"ג) אמר הקדוש ברוך הוא הארץ שלי, שנאמר (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ ומלואה", ואומר (ויקרא כ"ה כ"ג) "כי לי הארץ" וישראל שלי הם, שנאמר (ויקרא כ"ה) "כי לי בני ישראל עבדים", מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי, לכך נאמר (במדבר ל"ד ב') "זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה".

היינו קודם שנכנסים לקדושה עליונה מאד, צריכים לעבור מה שעובר על כל אחד ואחד וכו', וליפול במקום שנופל וכו' וכו', עד שיזכה להגיע אל הקדושה העליונה וכו' וכו', ובשביל זה ארץ ישראל היתה קודם שייכת לכנען שהוא ארור וכו', עד שיצאה ממנו וניתנה לעם ישראל שהם ברוך וכו', ובוודאי זה צער גדול מאד מאד, כמו כן אברהם אבינו הצטער מאד מאד בזה שהיה במצרים וכו' וכו', ואילמלא שלא עבר את הצער הגדול הזה והבזיונות שסבל שם, לא היו עם ישראל לעם, וכמו כן דוד המלך שלקחו ממנו קודם את בת שבע והיה בצער גדול מאד מאד, עד שהחזירו לו אותה וכו', כמו כן בדרך אפשר יש לומר שרביז"ל הצטער מאד מאד כי קאמניץ היתה עיר גדולה ועשירה שלא נתנו לשום יהודי להיכנס לגור שם, וכן אפילו ללון לא נתנו וכו', ורביז"ל תיקן מה שתיקן עד שחזרו ונתנו לעם ישראל לגור שם וכו'.

והיוצא מדברי הזוהר האלו שקודם שנכנסים לקדושה עליונה, מוכרחים לעבור צער גדול מאד מאד, ולכן עד שעם ישראל נעשו עם, הם היו צריכים לעבור במצרים, וכן אברהם אבינו שהוא היה ראש למאמינים שהיה צריך לעבור את כל הסבל במצרים, ואחר כך ניתנה לו הגדולה, וכן דוד המלך היה צריך לעבור מה שעבר עם בת שבע, כמו כן ארץ ישראל שהיא מקור הקדושה ששם מאיר גילוי אלקות בתכלית מדריגה עליונה, היו צריכים להתאחז בה כנען שהוא בכלל ארור וכו' וכו', כי קודם כל קדושה וקדושה שעם ישראל צריכים להגיע וכו', הם צריכים לעבור צרות ויסורים ומרירות וכו', וזה מה שקורה לאחרונה בארץ ישראל שנתאחזו שם הקליפות והגזירות רעות שגוזרים על לומדי התורה וכו' וכו', והכל כדי שנזכה בקרוב מאד לגאולה השלימה על ידי משיח צדקינו, שאז תתגלה מלכותו יתברך לעיני כל אשר (תהילים כ"ב כ"ט) "כי להוי"ה המלוכה ומושל בגוים", ונזכה במו עינינו לראות בגילוי שכינה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים