שאלה: מאת גיא: שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. אני מתפלל שהשם ישלח לכם רפואה שלמה ובריאות איתנה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר וישב י"ז כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל גיא נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני לא מבין מה השאלה שלך בכלל, הרי הכל מבואר בדברי רביז"ל שלא להחמיר יותר מדי, כי בפירוש כתוב בשולחן ערוך שאם הוא לא צריך וכו' ויכול להתפלל כך, אזי שלא יבלה את הזמן בשטויות ודמיונות, כמו שרביז"ל מזהיר על זה מאד מאד, שיש שלא הולכים להתפלל עד שלא יכולים להתפנות, ועושים כל מיני הכנות וכו', ושותים קפה או שאר משקים כדי שיהיה לו גוף נקי, בשעה שרביז"ל בא ואומר מפורשות שלא צריכים להקפיד על זה, שזה סתם דמיונות שמונעים את האדם מתורה ומתפלה וכו', וזה דבר פשוט מאד ושכלי, ולא צריכים על זה פירושים, וידוע שרביז"ל הקפיד מאד מאד לא להחמיר בשום חומרות של הבל ושל שטות, שזה סתם מונע את האדם מללמוד ומלהתפלל ומשאר דברים שבקדושה, ועושים מטפל עיקר ומעיקר טפל, כמובא (שיחות הר"ן סימן רל"ה) שרביז"ל הזהיר מאד לבלי להחמיר חומרות יתרות בשום דבר, כי (עבודה זרה ג.) אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, וכן (ברכות כ"ה:) לא נתנה התורה למלאכי השרת וכו'. ואמר אז רביז"ל, שאיתא (עץ חיים שער מ"ח פרק ה') שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת, שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקיים אותה המצוה עם כל החומרות והדקדוקים, וכעין שמצינו בגמרא (שבת קי"ח:) אביך במאי זהיר טפי וכו', ואף על פי כן גם באותה המצוה אל יכנס בחומרות של שיגעון ושטות ומרה שחורות, רק ידקדק בה בלי שיגעון בכל החומרות. אבל בשאר כל המצוות אין צריכין להחמיר כלל. והלואי שנזכה לקיים את כל מצוות התורה כפשוטן ממש בלי שום חומרות כלל. וידוע אשר גם בענין החומרות יתירות בפסח וכו', לא היה מסכים רביז"ל כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה שחורות גדולות, והאריך בשיחה זו אז איך שצריכים לשמור מאד מאד לא להחמיר על עצמו שום חומרות יתירות, כי איש אחד מאנשי שלומינו שאל אותו שאלה אחת בענין איזה חומרה בפסח איך להתנהג וכו', ואז התלוצץ ממנו מאד. והירבה לדבר מענין זה, שאין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות ושיגעון ובלבולים. ואמר שהוא בעצמו גם כן כבר היה שקוע בענין זה מאד שהיו עולים על דעתו חומרות יתירות מאד מאד. ופעם אחד היה חושב מחשבות בענין המים על פסח שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין וכו', ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת, גם זה לא הוטב בעיניו, כי קשה לשמור היטב המים מערב פסח על כל ימי הפסח. ולא הוטב בעיניו שום מים רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים בכל עת. אבל במקום שהוא היה יושב לא היה שום מעין כזה, והיה בדעתו לנסוע על פסח למקום שיש שם מי מעין כזה. כל כך נכנס בחומרות ומרה שחורות ודקדוקים יתרים. אבל עכשיו הוא מתלוצץ מזה כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות, אפילו בפסח.
והאריך בשיחה זו הרבה מאד אז, כי עיקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות – להרבות בתורה ותפלה ומעשים טובים בלי לחפש ולחדש דווקא חומרות יתירות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים. ולא ניתנה התורה למלאכי השרת. ואמר אז, שבשביל זה עזבו העולם חכמות הדקדוק ואינם עוסקים בו כלל. כי דקדוק אין צריכין כלל, כי אין צריכין לדקדק על עצמו יותר מדאי לבקש חומרות יתירות. והאריך בזה עוד ואמר אז שאין שום דבר שיהיה חיוב בדווקא ואם לאו וכו', רק אם יוכל – יוכל, ואם לאו – אונס רחמנא פטרה; עיין שם.
ולכן גם בענין זה אנשים נכנסים בשגיונות ולא הולכים להתפלל עד שלא ילכו להתפנות, ועל זה רביז"ל הקפיד מאד ואמר שזו שטות גדולה שנובעת מדמיונות.
|