איך זוכים להחזיק מעמד בעבודת השם מתוך שמחה?

שאלה:

מאת אבי:

שלום לצדיק מיבנאל. השם יברך אותך באושר ועושר ובכל טוב.
לאחרונה אני משתדל להתחזק, אך ככל שאני מנסה ומשתדל – אני עדיין נופל בדעתי ונשאר בחלישות הדעת ובלי שמחה. איך אני יכול להתחזק ולהיות יציב מבלי ליפול שוב?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר וישב י"ז כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אבי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

דע לך שהתחזקות מקבלים מספרי רביז"ל, ולכן תעשה לעצמך קביעות גדולה מאד ללמוד בספרי רביז"ל, והיה טוב מאד שתתחיל ללמוד הרבה את שיחותיו הקדושות של רביז"ל, שבספרי "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן", אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל, ואמר (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד), אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה. [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם): וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו, וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].

אי אפשר לתאר ולשער את מעלת האדם שעושה לעצמו קביעות חזקה ללמוד בכל יום בספרי "לקוטי הלכות", ששם ימצא חיים להחיות את עצמו, כי רק מוהרנ"ת ז"ל הבין הדק היטב את דעת רביז"ל, ולכן אשרי מי שקובע לעצמו בקביעות ללמוד בכל יום כסדרן בספרי "לקוטי הלכות", שבפירוש אמר מוהרנ"ת ז"ל על ספרו שזה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא, וכל המכתבים שבשו"ת "אשר בנחל" בנויים ומיוסדים רק על פי דברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, אשר יש בהם מספיק חיות להחיות נפש כל חי וכל מי ששבור ורצוץ, קחם משם.

מה אומר לך, בזה העולם צריכים המון התחזקות על כל פרט ופרט, כי עובר על כל אחד ואחד משברים וגלים, ולכן מוכרחים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, כי הס"מ רוצה רק לשבור את האדם ולהפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון, ולכן אשרי מי שלא מניח את עצמו ליפול, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות פריקה וטעינה הלכה ד' אות י"ג) אשר צריך כל אדם לחזק את עצמו להתקרב להשם יתברך תמיד מכל מה שיעבור עליו בגוף ונפש וממון וכו', כי יש אנשים שמטעים עצמם, שאינם יכולים להתקרב להשם יתברך מחמת ריבוי היסורין והתלאות ודחקות הפרנסה שעובר עליהם וכו' וכו', אבל באמת זה טעות גדול מאד מאד, כי אם יסתכל כל אחד ואחד בעין האמת, יראה שכל היסורים העוברים עליו הם בחסד גדול, ולא באו עליו לרחק אותו על ידי זה מהשם יתברך חס ושלום, רק אדרבא, לקרב אותו ביותר ולעורר אותו בתשובה, ולפדותו על ידי זה מענשים קשים ומרים רחמנא ליצלן, ומדינה של גיהנם, ולזכותו לעולם הבא, כמאמרם ז"ל (קידושין מ:) הקדוש ברוך הוא מביא יסורין לצדיקים בעולם הזה כדי שירשו עולם הבא, ובפרט אם יסתכל היטב היטב יראה ויבין וישכיל שגם בתוך הצרה והיסורים בעצמן יכולים למצוא בהם הרחבות גדולות, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהלים ד') "בצר הרחבת לי" – שגם בתוך הצרות יכולים למצוא הרחבות גדולות מאד, כי איך שהוא אם יסתכל מה שקורה היום בעולם, אזי יראה שעדיין הולכים עמו בחסד גדול מאד, וכל אלו הצרות והיסורים והמרירות והמכאובים שסובל – עלבונות, בזיונות, חירופים וגידופים מרשעים ארורים, הכל בחסד ממנו יתברך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין.

ולכן אם עוברות עליך כל כך הרבה צרות ויסורים ומרירות ומכאובים שקמים עליך אינשי דלא מעלי ואתה נשבר מזה, דע לך שהקדוש ברוך הוא ישרה את שכינתו עליך, רק תהיה חזק מאד מאד ואל תטעה את עצמך, כי באמת יש מי שמטעה את עצמו, וחושב שאינו יכול להתקרב להשם יתברך מחמת עוצם ריבוי פגמיו וחטאיו ופשעיו, שנתרחק על ידם מאד מאד מהשם יתברך, אך כל זה בעצמו עצת היצר שרוצה להפיל אותו ביאוש גמור כאילו אבד מנוס ותקוה ממנו, ובאמת כבר צעק רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! היינו שאסור לאדם לייאש עצמו חס ושלום בשום פנים ואופן, כי אפילו אם הוא כמו שהוא וכו' וכו', אף על פי כן עדיין יכול לחטוף תורה ומצוות ומעשים טובים, ולזכות לחלק טוב לעולם הבא והנצחי, וצריך לחזק את עצמו מאד בנקודות הטובות שמוצא בעצמו עדיין, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריך לדון את עצמו לכף זכות, ולחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה שעשה, כי כל בר ישראל יש אצלו הרבה טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד')

"כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

ולכן אסור לייאש את עצמו בשום פנים ואופן, אלא ידע ויאמין כי עדיין יש לו תקוה לשוב להשם יתברך באמת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, ואם יאמר האומר האמת שהיסורים בחסדים גדולים וכו', וגם יש בי נקודות טובות עדיין וכו', אך אף על פי כן מה אעשה שריבוי הפגמים והקלקולים גברו עלי כל כך עד שקשה לי לסבול את גם מעט היסורין וכו', וכן מעצם הקטנות והחלישות הדעת שיש בלבי מריבוי פגמיי וקלקוליי וכו', אני לא רואה איך שאוכל פעם לצאת מהחושך שנפלתי אליו וכו', ובפרט כשקמים עלי רשעים ארורים ומעלילים עלי כל מיני עלילות של שקר וכו' וכו', אף על פי כן צריכים לדעת על ידי שיחזק את עצמו ויסתכל רק על החסדים וההרחבות שעושה עמו הקדוש ברוך הוא בכל פעם, ומצליח את דרכו, וכן על כל הנקודות הטובות שיש בו עדיין, על ידי זה דייקא יוכל על כל פנים לחזק לבבו לשפוך שיחו ותפלתו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים הרבה מאד, עד שיושיעו השם יתברך בשלימות ויציל אותו מכל היסורים, וימחול לו על כל עוונותיו, ויזכהו לתשובה שלמה.

כי אין עוד דבר שמקרב את האדם אליו יתברך, כמו השיחה בינו לבין קונו, שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא ומספר לו יתברך את כל אשר עם לבבו, ורק זו העצה לצאת מכל הצרות והיסורים והמרירות שרק עוברים עליו, ולכן חזק ואמץ מאד ותתמיד בספרי רביז"ל ושם תמצא מרגוע לנפשך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים