שאלה:

מאת צבי:

שלום לכבודו.
קראתי רבות בספריכם על מעלת ההפצה של ספרי ברסלב, וגם אני מבין בעצמי שזה דבר גדול – לזכות את הרבים. אבל האם לא תהיה יותר תועלת לי ועם ישראל אם באותן שעות של ההפצה אלמד עוד כמה דפי גמרא?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר וישב י"ז כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל צבי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת אשר בוודאי אין מעלה יותר גדולה מזה שאדם יושב בד' אמות שלו ולומד בתורה הקדושה, ומתמיד מאד בכל יום במקרא, במשנה, בגמרא ובמדרש וכו' וכו', שזה עיקר השמחה, כמאמרם ז"ל (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ב') על הפסוק (תהלים ט"ז) "תודיעני אורח חיים שובע שמחות". שובע שמחות, שבענו בחמשה שמחות – מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדות.

תאמין לי שאין עוד שמחה יותר גדולה מזה שאדם זוכה לקבוע לעצמו שיעור קבוע בכל יום, במקרא – בפרשת השבוע, במשנה כסדרן, בתלמוד גמרא – בבלי ירושלמי ותוספתא, באגדות עין יעקב ומדרש רבה ותנחומא, שזו השמחה הכי גדולה שרק יכולים לשמוח בה, עם כל זאת יוצא לאדם במשך היום הרבה זמן שהוא גם מבטל, כי הוא לא יכול להיות בקביעות במקום אחד וללמוד, ולכן בזמן שמתבטל כדאי וכדאי לצאת ולעשות חסד עם בני אדם ולקרבם אליו יתברך, כי הוא ממילא מבטל את הזמן, אז במקום לדבר דברים בטלים על דא ועל הא וכו' וכו', עדיף לו שיקרב יהודים אל הקדוש ברוך הוא, שזה נעשה על ידי הפצת מעיינות החכמה חוצה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ד) שעל ידי שמקרבים בני אדם לעבודת השם יתברך מעלים את כבוד השם יתברך לשורשו, ואמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא פ"ח.) על הפסוק (ירמיה ט"ו) "אם תוציא יקר מזולל" – אלו שמקרבים בני אדם לעבודת השם יתברך, כי זה נקרא מוציא יקר מזולל, היינו מזילותה דגלותא.

ומוהרנ"ת ז"ל הניח לנו צוואה ארבעה ימים לפני הסתלקותו ואמר אז לאנשי שלומינו: "העובדה שלכם יהיה יפוצו מעיינותיך חוצה", ומובא בזוהר (תרומה קכ"ח:) תא חזי כל מאן דאחיד בידא דחייבא, ואשתדל ביה למשבק ארחא בישא, איהו אסתלק בתלת סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, גרים לאכפייא סטרא אחרא, וגרים דאסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, וגרים לקיימא כל עלמא בקיומיה לעילא ותתא, ועל האי בר נש כתיב (מלאכי ב') "בריתי היתה אתו החיים והשלום. וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, עאל בתריסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא כתיב (תהלים קי"ב) "גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים" וגו' [בוא וראה, כל מי שאוחז בידיהם של החייבים, ומשתדל שיעזבו את דרכיהם הרעות וכו', עולה במעלת הקדושה למקום שאף אחד לא יכול לעלות שמה וכו', והוא גורם להכניע את הסטרא אחרא, והוא גורם שיתייקר שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וגורם שבזכותו יש קיום לכל העולמות, וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה לכל טוב אמיתי ונצחי בזה העולם ובעולם הבא, וכל הבעלי דינים לא יכולים לדון אותו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ונכנס בשלוש עשרה שערים של רחמים למעלה בשמים, ואין מי שימחה בו].

ומסופר שפעם היה צריך הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל לעשות איזו צדקה וחסד, ושלח את בנו הגאון רבי משולם דוד שליט"א שהוא יהיה השליח-מצוה שלו, ושאל אותו אחד למה הוא שלח דווקא את בנו זה השוקד ומתמיד מאד מאד על לימודו? ואיך הוא יסגור עכשיו את הגמרא לעשות את השליחות בו בזמן שיש אנשים אחרים שבשמחה היו עושים את זה? ענה ואמר להם הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל: אבי הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה אומר "הסוגר את הגמרא בכדי לעסוק בחסד, אצלו הגמרא פתוחה – והפותח את הגמרא בכדי להמנע מלעסוק בחסד, אצלו הגמרא סגורה", רואים מזה שמי שעוסק בצדקה וחסד עם יהודים אצלו הגמרא פתוחה, כי הרי הוא עוסק לקרב עכשיו רחוקים, וכשיחזור ימשיך ללמוד, מה שאין כן מי שמתחמק בכל מיני תירוצים לא ללכת להפיץ, אצלו הגמרא תמיד סגורה, כי באמת זה שטוען שזה ביטול תורה הוא אף פעם לא לומד ולא פותח גמרא, פוק ותשכח ותראה שזה ככה.

הלוואי שנזכה לשמש את רביז"ל ולהפיץ את אורו בעולם, אשר אין למעלה מזה  – לקרב יהודים, שזו הצדקה והחסד הכי גדולים שיכולים לעשות, כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ג.) תניא הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין – פזר, בשעת המפזרים – כנס, ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו – פזר, שנאמר (משלי י"א כ"ד) "יש מפזר ונוסף עוד". בשעה שאתה רואה שאין מי שילמד עם אחרים, תלך אתה ותפזר ותלמוד עם אחרים, אבל אם יש אחר שמפזר ולומד עם אחרים, אתה תכנס וכו', באתר דלית גבר תמן הוי גבר; במקום שאין גבר עם עזות ועקשנות דקדושה לקרב יהודים אל הקדוש ברוך הוא, תהיה אתה הגבר ותצא ותקרב יהודים אליו יתברך, ויען שהיום עובר על עם ישראל מה שעובר, אשרי מי שיהיה לו חלק לקרב רחוקים אליו יתברך, ואז שכרו הרבה מאד בכל העולמות, והיום כפי ירידת הדור והתפשטות הכפירות ואפיקורסות בעולם וכו' וכו', כמה מפיצים שרק יפיצו זה לא מספיק, כי צריכים למלאות את כל העולם כולו בספרי רביז"ל המלאים דיבורי אמונה והשגחה פרטית, ומחזקים ומעודדים ומשמחים את נפש כל בר ישראל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים