מרוב דברים שאני רוצה להתפלל עליהם, אני לא יודע מהיכן להתחיל

מאת רונן:
שלום וברכה.
לאחרונה זכיתי להתקרב לרבינו, ואני מבין שהדגש העיקרי בחסידות ברסלב מונח על עניין ההתבודדות – שצריכים לדבר עם הקדוש ברוך הוא בפשיטות ובתמימות. הבעיה היא שקשה לי מאוד לעשות את זה בפועל, ומרוב דברים שאני רוצה וצריך להתפלל עליהם, אני לא יודע מהיכן להתחיל. אשמח לעצתכם, תודה מקרב לב.

תשובה:

שלום וברכה אל רונן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שכדי שאדם יזכה לדבר עם הקדוש ברוך הוא, הוא צריך שתהיה לו אמונה ברורה ומזוככת עד כדי כך שהאמונה תהיה לפני העינים שלו, היינו שירגיש את אמתת מציאותו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ואז אדם פותח את הפה ומדבר אליו יתברך, מאחר שהוא נמצא פה איתי עמי ואצלי, וכל זמן שאין לאדם אמונה ברורה ומזוככת כזו וכו', קשה לו לדבר אליו יתברך, כי אמונה ותפלה תלויים זה בזה. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת, אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; עיין שם.

ולכן צריכים לבקש קודם כל את הקדוש ברוך הוא על אמונה, שיזכה לאמונה ברורה ומזוככת, עד שירגיש את הקדוש ברוך הוא על פניו, וגילה לנו מוהרנ"ת ז"ל סוד נפלא במה ששאלו הסבאי דבי אתונא לרבי יהושע בן חנניא (לקוטי הלכות שבת הלכה ו' אות י"א) שלמי שנאבדה האמונה איך יכולים לתקן את זה? והתירוץ, שמזה בעצמו שאיבד את האמונה יכולים לחזור ולתקן את זה, היינו כשאדם מבקש ממנו יתברך על אמונה: "זכני לאמונה ברורה ומזוככת", וכן מדבר תמיד מאמונה, על ידי זה יגיע לאמונה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) האמונה תולה בפה של אדם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "אודיע אמונתך בפי", היינו על ידי שמדברים אמונה בפה – זה בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה, עיין שם.

ולכן כשאחד מאבד את האמונה, העצה היא לבקש ממנו יתברך שיזכה לאמונה, ואף שמי שאין לו אמונה כלל חס ושלום, אין מועילה שום עצה, מאחר שאינו מאמין בעצה עצמה, כי כל הענין של תפלה על אמונה זה גם כן אמונה, עם כל זאת אדם צריך תמיד לבקש על אמונה ולדבר מאמונה, וככה לאט לאט יזכה לחזור ולבוא לאמונה, כי על ידי ריבוי הדיבורים שמדברים עם הקדוש ברוך הוא, באים בעצמם לאמונה, ואין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שמסלק את דעתו וחכמתו המדומית לגמרי ועושה עצמו כבהמה ממש, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ט"ו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה. וזה בחינת (שמות ל"ו א') "כל אשר נתן הוי"ה חכמה בהמה", היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ה:) על הפסוק (תהלים ל"ו ז): "אדם ובהמה תושיע הוי"ה" – אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה. וכמו שאמר אסף (תהלים ע"ג כ"ב) "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך".

אשרי מי שזוכה להגיע אל מידת התמימות, שאז הוא יכול לדבר הרבה עם הקדוש ברוך הוא, אשר אין עוד שמחה יותר גדולה מזו שבן אדם בשר ודם טיפה סרוחה שמסתובב בזה העולם ויכול לדבר אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים ק') בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח, שנאמר (תהלים ק') "עבדו את הוי"ה בשמחה", ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ב.) המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר (תהלים ט"ז) "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד", ואמרו (יומא כ"ט.) למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאיילת? לומר לך מה איילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת; וכן אמרו (סוכה י"ד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממדת אכזריות למדת רחמנות.

וכן אמרו (סנהדרין מ"ד:) כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה; ואמרו (תנחומא וירא) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מדה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקרבנות וכו', ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו; ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים כ') על הפסוק (תהלים צ"א ט"ו) "יקראני ואענהו" – אמר הקדוש ברוך הוא: בשעה שמגעת צרה לישראל ומבקשין אותי והן משתתפין בכבודי, כבודי עמהן, באותה שעה אני עונה אותם, שנאמר "יקראני ואענהו" – למה? "עמו אנכי בצרה".

ולכן כל מי שיש לו צרה וכו', אין עצה אחרת להנצל מזה, אלא כשהולך בדרך זו להיות רגיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמורה בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולכן איפה שרק הולך, הקדוש ברוך הוא איתו עמו ואצלו, אשרי מי שמקיים זאת, ואז זה ילווה אותו כל ימי חייו עד היום האחרון, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרון כמו השיחה בינו לבין קונו.

אקווה שתכניס את הדיבורים האלו תוך תוך אל לבך, ואז יהיה לך ממה לדבר, קודם צריכים הרבה לבקש על אמונה, ואחר כך מבקשים הרבה על שמחה, ואחר כך על ישוב הדעת, וכך מדברים ומתפללים ומבקשים על כל פרט ופרט שאדם צריך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים