יש לי סיפוק גדול מלימוד הגמרא, אך עדיין אני חש שיש לי חיסרון. מה פשר ההרגשה הזו?

מאת רחמים:
יש לי חברותא ללימוד גמרא בעיון – אנו לומדים יחד מסכת קידושין, וברוך השם זכינו לסיים אותה יחד כבר פעם אחת, וכעת אנחנו לומדים אותה בפעם השנייה והגענו לדף מ'.
מצד אחד אני חש שמחה גדולה והתעלות רוחנית בלימוד הזה, כי אני מרגיש שהוא ממלא אותי, אך מצד שני יש לי הרגשה לא מובנת שעדיין חסר לי משהו. האם תוכלו להסביר לי מה פשר ההרגשה הזו?

תשובה:

שלום וברכה אל רחמים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (חגיגה ט:) אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד; זאת אומרת אם אחד סיים מסכתא מאה פעמים, ובא השני וסיים מאה פעמים ואחד, כבר יש הפרש גדול ביניהם, ולכן לדעתי תחזור על המסכתא הזו – מסכת קידושין שאתה לומד עם חברותא מאה פעמים ואחד. קודם כל אתה גמרת את זה כבר פעם אחת בעיון, ועכשיו אתה לומד פעם שניה בעיון, ממילא יהיה לך קל מאד לחזור על המסכתא בלי רש"י ובלי תוספות, וככה תוכל לחזור עליה מאה פעמים ואחד, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לסיים מסכתא אחת אפילו פעם אחת, כי כך מובא בתיקוני זוהר (הקדמה) כל מאן דזכה להלכה חד – ירית עלמא חד, כל שכן מאן דזכה למסכתא חד; אם אחד זכה ללמוד מסכתא אחת מקבל מתנה עולם שלם ברוחניות, שאי אפשר לתאר ולשער מה זה עולם כלל.

וכדאי להסתכל בזה העולם הגשמי והחומרי – בכדור הארץ יש מאות מדינות, וריבי רבבות עיירות וכפרים וכו' וכו', וביחד יש למעלה משבע וחצי ביליון אנשים, ואין ספור כל מיני חיות וכו', ובילי ביליונים אילנות שבכל אילן יש אלפי אלפים עלים, וכן עשבים שלא שייך אפילו להגיד על זה מספר, כי הם בלי סוף, עם כל זאת אומרים חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י' סימן ו') אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל; ועל כל מזל ומזל יש מלאך, וכל זה מה שהעין רואה, תתאר לעצמך כמה בילי מיליונים מלאכים שעומדים על כל מזל ומזל של כל עשב ועשב וכו' וכו', שזה לא שייך אפילו לספור, ואין מספיק מספרים לספור אותם, וזה רק מה שנמצא פה על האדמה.

ועכשיו להסתכל מה שסביב כדור העולם, יש את השמש והלבנה, ובילי בליונים כוכבים שלא נראים אפילו לעין כלל, כידוע ליודעים, עם כל זאת יכולים לראות מזה את גדולת הבורא יתברך שמו שנאמר אצלו (תהילים קמ"ז ד') "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא", שדבר זה אי אפשר לבשר ודם לעשות בשום פנים ואופן, לתת שמות לבילי בליונים כוכבים, רק הקדוש ברוך הוא שבראם הוא יכול לקרוא לכולם שמות. וכל זה הוא בכלל עולם העשיה, וזה נקרא עולם אחד, ותתאר לעצמך מה זה עולם ברוחניות, מה שרואים פה בגשמיות אי אפשר לבוא עד סופם וכו' וכו', כך הוא ברוחניות שיש בילי ביליונים מלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש שאין להם שום מספר כלל, ואדם שמצומצם במקום ובזמן וכו' וכו', הוא לא יכול להבין את זה, ואת כל זה מקבלים כשמסיימים רק מסכתא אחת, ועל אחת כמה וכמה כשזוכה לסיים את המסכתא מאה פעמים ואחד, אין תענוג יותר גדול מזה, ואת זה אי אפשר להסביר לבני אדם, כי אם הם היו יודעים מה זה לסיים מסכתא אחת, היו רוקדים מרוב שמחה.

ולא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) אמר אביי: תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן; כי אין עוד יום טוב יותר גדול מזה כשזוכה לסיים מסכתא אחת, ומכל שכן כשזוכה לסיים את המסכתא מאה פעמים ואחד, אי אפשר להגדיר את הזכות שלו, והרשות ניתנה לכל אדם לסיים מסכתא, ומכל שכן וכל שכן כשזוכה ללמוד עוד מסכתא ועוד מסכתא, עד שזוכה לסיים את הש"ס מאה פעמים ואחד, הרי הוא זוכה להכלל לגמרי בשכינת עוזו יתברך, ואפילו אם לא זוכה לסיים רק פעם אחת את הש"ס, אמר רביז"ל שהוא ממשיך על עצמו צלם אלקים, שידוע בכתבי האריז"ל מעלת האדם שנמשך עליו צלם אלקים, שכל הקליפות והמשחיתים בורחים ממנו, ונעשה מרכבה לשכינת עוזו יתברך, מכל שכן כשחוזר פעמיים או שלוש וכו' וכו' את כל הש"ס, אל איזה מדריגה הוא יכול להגיע.

ולכן אל תהיה בטלן, אם יש לך חברותא טובה ולמדת איתו מסכת קידושין בעיון ואתה כבר מבין מה שלמדת, ועכשיו אתה בפעם השניה, והגעת כבר לדף מ', תמשיך ללמוד איתו בעיון, אבל בינך לבין עצמך בעת שיש לך זמן פנוי חזור על המסכתא מאה פעמים ואחד, ואחר כך תתחיל ללמוד איתו מסכתא אחרת בעיון וגם על זה תחזור מאה פעמים ואחד, שאין להסביר לך אפילו בדרך ציור וכו', ודמיון וכו', אל איזה נועם וזיו וחיות ודביקות וכו', תזכה להגיע, ומי אומר כשתרגיל את עצמך גם ללמוד בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, עד שתזכה לסיים ששה סדרי משנה, שאפילו האמירה בעלמא בעצמה מזככת את הנפש, וככה תסיים ששה סדרי משנה במשך כל ימי חייך עשרות פעמים, אי אפשר להסביר לך אל איזה זיכוך הנפש תזכה וכו', וכן אם תלמד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, איזה זכות זו וכו' וכו'.

ועל כן אל תהיה בטלן, תיקח את עצמך בידיך וראה מה לפניך, אוצרי אוצרות שהכל כבר מוכן לפניך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ה) רווח העולם הזה אין לשער, דהיינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם, ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין 'אויש לאג', רק ממה שהכין לפניו הבורא יתברך, יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד עין לא ראתה וכו'.

אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, ולכן כדאי להכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז אל רב טוב הצפון יזכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים