במכתבך כתבת לי שעליי להתחזק בשמירת השבת, אך לא הבנתי למה הכוונה, כי ברוך השם אני שומרת שבת ואף משתדלת לקבל אותה לפני הזמן. אם כן, במה עליי להתחזק עוד בשמירת השבת?
מאת גלית: שלום לרב.
לפני כמה ימים כתבתי לך מכתב ובו סיפרתי שבאחת מבדיקות ההיריון שביצעתי גילו לעובר שבבטני נקודה לבנה בלב, והתרגשתי מאוד לקבל את תשובתך – כתבת לי שאין מה לדאוג ושכדאי לבדוק את המזוזות. ואכן, כשבדקנו את המזוזות, גילינו ששתיים ממזוזות הבית היו פסולות, כשבאחת מהן היה קרע במילה "בלבבך"!
בנוסף, כתבת לי שעליי להתחזק בשמירת השבת, אך לא הבנתי למה הכוונה, כי ברוך השם אני שומרת שבת ואף משתדלת לקבל אותה לפני הזמן. אם כן, במה עליי להתחזק עוד בשמירת השבת? בשורות טובות ושבת שלום.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"א כסליו ה'תשע"ד
שלום רב אל גלית תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
את לא יכולה לתאר ולשער מה זה שמירת שבת – כמו שומר שצריך לשמור על משהו, הרי כל החושים שלו וכל ענינו מונחים בתוך השמירה, והוא צריך להסתכל ולהתבונן לכל הכיוונים שלא יבואו ויגנבו ממנו וכו', כי בשביל זה הוא שומר, וזו עבודתו לשמור שלא יחטפו את זה ממנו, כמו כן ויותר מכן בלי דמיון כלל זה שמירת שבת, שאדם צריך להיות שומר את השבת, כי השבת היא עצם עצמיות אלקותו יתברך, גילוי שמתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא (זוהר יתרו פ"ח:) מאי שבת? שמא דקדושא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי [שבת זה שמו של הקדוש ברוך הוא, שם שהוא שלום מכל הצדדים]; היינו כי בשבת מתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו בלי שום לבושים, ולכן כמו שהוא יתברך אין סוף, כך אין סוף לשמירת שבת, שצריכים להיות מאד מאד שמח בכל השבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודעת מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיקה לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאת יהודיה מאמינה בו יתברך, והיתה השבת יקרה בעיניך מאד מאד.
ורואים איך שהס"מ בא לאדם דייקא בשבת להפריע לו, ותמיד נעשית קטטה או ויכוח בבית ביום השבת דייקא, כדי להפר מהבית את קדושת השבת, ולכן צריכים למסור את נפשו שכל השבת יהיו רק שמחה ואהבה, ולשמור על השבת שלא תהיה בה שום עצבות או מריבה וקטטה, או ויכוח, או להכשל חס ושלום באיזה איסור של חילול שבת, ולכן זה דבר גדול מאד ללמוד תמיד הלכות שבת, כדי שיהיה בקי בדיני שבת, כדי שלא יבוא אף פעם להקל בקדושת השבת, ולכן לא שייך שאחד יגיד שהוא כבר שומר שבת, כי אין סוף לשמירת שבת, וכל הברכות באות רק בזכות השבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה? משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויות רק ביום השבת. ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל הששה ימים של ששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת]. ולכן כמה שרק אדם לא ישמור שבת ולא יכנס באור השבת וכו', עדיין הוא לא נגע בשמירת שבת, ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר בשמירת שבת שאז הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר עליו מכל רע, וממשיך עליו ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.