החיים שלי בתוהו ובוהו. האם יש דרך לצאת מהמצב הזה?

מאת גלעד:
אני אדם דתי, גר בדימונה, ועובד כמציל בבריכה. אני גרוש פעמיים ויש לי שני ילדים. השתחררתי מהכלא שם ישבתי בעקבות סכסוך עם האישה, וכעת אני ללא בית וללא עבודה. האישה רצתה לחזור לחיות יחד, אך המשפחות מתנגדות.
א. האם להישאר בעבודה שלי? ב. האם להישאר לגור בדימונה? ג. האם לחזור לאשה? יש לה כוונות טובות, אבל היא מאוד כעסנית, ובעבר ואף היום מעשנת לפעמים חשיש. בקיצור – החיים בתוהו, ואני מבקש שכבודו יורה לי דרך לצאת מהמצב הזה. באהבה רבה לצדיק.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ד

שלום וברכה אל גלעד נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (נגעים פרק ב') כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו; אתה זורק את האשמה רק על אשתך, היא כעסנית וכו', ולפעמים היא מעשנת חשיש וכו', ובין כך אתה ישבת בכלא, האם זה לא מצחיק? ולכן לדעתי תראה לשנות את הגישה שלך אל האשה לגמרי, תחזור אליה מה שיותר מהר, ותשלים עמה, כי יש לכם שני ילדים, ותפסיק להיות כעסן ועצבני, כי כך אמר החכם מכל אדם (קהלת ז' ט') "אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח", וכל הצרות מה שאתה סובל זה מפני שאתה נכנס בלחץ וכו', ואחר כך אתה כועס ואתה מוציא את כל הכעס והרציחה שלך על אשתך, וזה מה שהביא אותך אל הכלא, וכן שאשתך תעזוב אותך, ולכן לדעתי תשאר בעבודה שלך ותחזור אל אשתך, ותכבדה ותייקרה מאד מאד, ותשאר לגור שמה, כי שמה הפרנסה שלך.

מה אומר לך, אתה צריך לדעת אשר על ידי כעס יכולים להכיר את האדם, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ד) על ידי החוטם יכולים להכיר את הנואף, כי באמת מובא בדבריו (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) על הפסוק (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער רע בעיני הוי"ה", למה לא כתוב 'רשע' אלא "רע"? אלא מי שעובר על החטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה והוא נואף, על ידי זה הוא תמיד בכעס שנקרא 'רע', לשון בייז, הוא תמיד עצבני, וזה מה שכתוב בזוהר (נשא קל"ז:) בחוטמא אשתמודע פרצופא, היינו על ידי החוטם מכירים את פרצוף האדם. בהאי חוטמא אתפרשא מילה, דכתיב (שמואל ב' כ"ב) "עלה עשן באפו" וגו', היינו דרך האף בא הכעס והרציחה, ולכן על ידי הכעס של האדם מכירים את כל האדם, והוא מגלה את כל ענינו וכו', והעבר שלו וכו', ולכן צריכים לשמור מאד מאד לא להיות בכעס ועצבים, כי את קלונו הוא מגלה ברבים.

ועל כן תחזור בתשובה שלימה ותעשה התחלה חדשה ותפייס את אשתך ותחזור אליה, ומהיום והלאה אין יותר כעס ורציחה, רק תשמור על הכבוד של אשתך, אשר בזכותה יהיה לך פרנסה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו], ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך חנוכה שמח