מה צריך לעשות כדי להיות תלמיד אמיתי של רבינו?

מאת אבישי:
מה אדם צריך לעשות כדי להיות תלמיד אמיתי של רבינו?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אבישי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מי שמציית את הצדיק ומקיים את דבריו, ומתנהג כפי הנהגותיו, ומתמיד בתורתו, על ידי זה נדבק רוחו ברוחו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ב) ולכן הדבר הראשון צריכים ללמוד הרבה הרבה את ספרי רביז"ל, אשר בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) שפניו שכלו ונשמתו הם בתוך הספר, וכפי שאדם מחדיר בעצמו את עצות הצדיק, כך הוא מתקרב אל הצדיק הזה.

והנה, יסוד היסודות בהתקרבות אל הצדיק צריכים לדעת מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו – לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו – אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זו נקראת התקרבות, ולכן מי שרוצה להיות באמת מקורב אל רביז"ל, עליו להשליך את שכלו לגמרי, וכל מה שרביז"ל אומר צריכים לקיים בתמימות ובפשיטות גמורה, בלי שום חכמות והשכלות כלל.

הדבר הראשון – להיות תמיד בשמחה אפילו במצבים הכי קשים שעוברים עליו, עליו להתחזק בכל הכוחות ובכל העצות וישתדל רק להיות בשמחה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום – שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום – מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ומי שמרגיל את עצמו תמיד להיות בשמחה, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ולכן כשבר ישראל שש ושמח עמו יתברך, הוא נכלל בו יתברך, ומוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם". ואף שזו העבודה הכי קשה לאדם – להגיע לשמחה, עם כל זאת אם אדם רוצה להיות מקורב אל רביז"ל, עליו להתחזק בכל המצבים שרק עוברים עליו, ותמיד יהיה שש ושמח, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מאנשי שלומינו ואמר לו: אם תהיה תמיד בשמחה, אזי לא תהיה רואה פני גיהנום.

 הדבר השני – להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, והשיחה בינו לבין קונו צריכה להיות רק בשפה שהוא מדבר ורגיל על לשונו, ועל ידי זה הוא נדבק בו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך.

ושני הדברים האלו הם יסוד היסודות בחסידות ברסלב – מצד אחד רק לשמוח תמיד עם כל נקודה טובה שיש בו, ומצד שני רק לדבר עמו יתברך, ולפרש את כל שיחתו וכל אשר עם לבבו עמו יתברך, ומי שמרגיל את עצמו עם שתי העצות האלו – מצד אחד שמחה ומצד שני התבודדות, אזי הוא כבר לא צריך את אף אחד, וחי חיים טובים, נעימים ומאושרים.

הדבר השלישי – להרגיל עצמו ללמוד בתורה הקדושה על פי סדר-דרך-הלימוד שגילה לנו רביז"ל, כמובא בדבריו ז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו) שצריכים ללמוד הרבה תורה שיעורים כסדרן בכל יום, וטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר רביז"ל, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

וצריך לעשות לעצמו שיעורים כסדרן, במקרא – מפרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י ז"ל, ולעשות לעצמו סדר במשניות – ללמוד פרק אחר פרק מסכתא אחר מסכתא, וכשיסיים ששה סדרי משנה יתחיל עוד פעם, וכן ינהג כל ימי חייו, וכמו כן יעשה לעצמו שיעור בגמרא – בבלי ירושלמי תוספתא, וילמד כסדרן דייקא, וכך יזכה לסיימם פעם אחר פעם וכו', וכן יעשה לעצמו שיעור בזוהר ובתיקונים וכו' וכו', ובמדרשים כולם, וברמב"ם, טור ושולחן ערוך, וכל ספרי הפוסקים וכו' וכו'.

ואף שבתחילה לא יבין, אבל אם יתמיד מאד מאד בלימוד התורה הקדושה ויכניס את כל מח מחשבתו בתוך התורה, לבסוף הכל יהיה פתוח לפניו ויהיה לו חשק ללמוד אשר אין טוב יותר מהתורה הקדושה, אשר זה הנועם העליון שאדם יכול לזכות בזה העולם להרגיש נועם אלקותו יתברך על ידי לימוד התורה הקדושה, ואם היו בני אדם מצייתים את רביז"ל ללמוד בסדר-דרך-הלימוד שלו, אזי תמיד היו רוצים ללמוד בתורה הקדושה, כי מי שמרגיש את נעימות התורה אזי הוא לא רוצה להפסיק ללמוד, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"א) אשרי הזוכה להרגיש נעימות התורה, כי יש נעימות בתורה, וזה העיקר לזכות להרגיש את הנעימות שיש בתורה.

תאמין לי, מי שיקיים את שלושת הדברים האלו, אזי יהיה חסיד ברסלב אמיתי, וכבר לא ירצה שום שכר, אלא ירצה רק לדבק את עצמו בו יתברך על ידי שמחה והתבודדות ולימוד התורה הקדושה.

המאחל לך חנוכה שמח