שאלה: מאת דוד צבי: לכבוד קדושת האדמו"ר, שלום. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר ויחי ו' טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דוד צבי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לכם, כמה דיבורים שאני רק ידבר איתכם לחזק ולעודד ולשמח אתכם, או לנחם אתכם, זה לא מספיק, כי הצער והכאב שיש להורים כשיש להם בן מבוגר בבית וגם גורם צרות ויסורים להורים, הצער הזה עולה על כל הצרות, ואי אפשר להסביר לאחרים שלא יודעים מה זה (ובאמת שאף יהודי שלא ידע מצרות כאלו, כי אלו הם הצרות הכי קשות ומרות שרק יכולות להיות), עם כל זאת אמרתי לרוץ שורותיים אלו לפניכם לחזק ולעודד אתכם כמה שאני רק יכול. זכרו היטב מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים; צריכים לסבול ולשתוק וכו', ולסבול ולשתוק וכו', כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ב.) קבלה דיסורא שתיקותא; עצה לקבל את היסורים רק לשתוק, ולא להתלונן חס ושלום על הקדוש ברוך הוא, כי מה אנחנו יודעים ומבינים וכו', למה זה באה עלינו צרה כזו, צריכים רק לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה? מפני שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא, כי כשאדם שבור לגמרי, אז הוא פונה רק אליו יתברך. ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר; את היסורים האלו אי אפשר להסביר לשום בן אדם שלא עבר את זה וכו', עד כדי כך שאמר החזון איש זי"ע, מי שיש לו בביתו בן או בת עם מחלת נפש וכו', או תסמונת דאון וכו', ראוי לקום לפניו כמו שקמים לפני איש מבוגר או לתלמיד חכם, כי הצער והיסורים והמרירות שעוברים ההורים עם ילדים כאלו, זה בלתי אפשרי להסביר בשכל אנושי, כי זה הצער הכי גדול שרק יכול להיות, שלא יכולים לרפאות וכו'. ולכן אתה ואשתך מוכרחים להתחזק בהתחזקות עצומה, ואף שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף יש הרבה דברים שאדם לא יודע על מה זה בא לו, וחכמינו הקדושים אמרו (מכילתא יתרו) היסורין מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון והיסורין בגוף; ואמרו (ספרי ואתחנן) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין נמחל לו; בוודאי מי שיש לו חולה כזה בתוך ביתו, את פני הגיהנום הוא כבר לא יראה, כי יש לו את הגיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, וחכמינו הקדושים אמרו (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב, אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כך היו אומרים אלהי איוב וכו', אבל איוב לא היה יכול לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה, וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין. הקדוש ברוך הוא שאמר לעולמו די יאמר לצרותיכם די, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
|