אחרי עשרים וחמש שנות סבל בנישואין, החלטתי שהגיע הזמן להתגרש. מה דעתכם בעניין?

שאלה:

מאת אמיר:

שלום לצדיק הקדוש.
אני נשוי עשרים וחמש שנה, ומכיוון שאשתי חולה בדיכאון, מצב הזוגיות שלנו רע מאוד ואני סובל סבל גדול. עד עכשיו נמנעתי מגירושין כדי שהילדים לא יפגעו, אך כעת הילדים גדלו – הגדולה בת עשרים ושתיים, האמצעית בת שמונה עשרה והקטן בן שלוש עשרה, אני מרגיש שהגיע הזמן לעשות את הצעד הזה ולהפסיק לסבול. מה דעתכם בעניין?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר ויחי ז' טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אמיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת שבשום פנים ואופן אסור להתגרש מהאשה, וזה סתם צחוק שאתה כותב שעד עכשיו לא התגרשת מפני הילדים וכו', ומה קרה עכשיו? הרי הילדים עדיין בבית, ולמה תעשה להם דבר כזה? זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, ונשאלה השאלה, למה דווקא המזבח מוריד דמעות? למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות, כאומר "מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות", כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים! ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עליו מספיק קרבנות, והוא לא צריך שיביאו עליו עוד קרבנות.

חכמינו הקדושים אמרו (ראש השנה ו.) אשה – בעלה משמחה, ולכן על כל בעל מונח החוב להקל את עול הבית מהאשה, ולעזור לה עם מה שהוא רק יכול, והעיקר לשמחה, כי אם האשה נמצאה בדיכאון יש על זה סיבה וכו', ואני בטוח שהבעל לא טלית שכולה תכלת וכו', אלא רדף את אשתו עד לחורמה וכו', השפיל אותה בכל מיני השפלות וכו', אזי זו התוצאה שהיא נכנסה בתוך עצמה וכו' וכו', ואיבדה את הבטחון העצמי שלה וכו' וכו', ונכנסה בדיכאון עמוק וכו', ואם זה לא מספיק אתה רוצה עוד לזרוק אותה, ומה יהיה עם הילדים? איפה האחריות שלך?

אתה צריך לדעת שהעיקר מה שזוג צריכים הוא לעבוד רק על נקודת השמחה, שהבעל והאשה תמיד יהיו בשמחה, ואני מוכרח להגיד לך שזה הדבר הכי קשה, כי טבע של אדם שנמשך תמיד אחר העצלות והמרירות והדיכאון וכו', ובפרט שעד עכשיו לא היה שלום בית וכו', זה מה שמונע את השמחה מהבעל והאשה, ולכן אשרי הזוג שמיישבים את דעתם כי חבל על המריבות, ימינו כצל עובר, הנה אנחנו כאן והנה אנחנו יוצאים מכאן, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחות כמו רבע שעה, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ח) אדם, בשביל תענוג קטן של רבע שעה, הוא יכול לאבד את כל העולם הזה והעולם הבא, וזה שייך יותר במריבות בבית.

ולכן אשרי הזוג שמשלימים ביניהם ומסתכלים על התכלית הנצחית, ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה להשלים עם אשתך ולבקש ממנה סליחה, ומהיום והלאה תראה רק לכבדה ולייקרה, ותכניס בה בטחון עצמי, כי אוי לבית שיש שמה מריבות, ואוי לבית שנשבר וצריכים להתגרש, מסכנים הילדים, ולכן אתה חייב מהיום והלאה רק לחזק ולעודד ולשמח את אשתך, ולהוציא אותה מהדיכאון שהכנסת אותה וכו', הלכת נגדה כל השנים עם יד חזקה וכו', השפלת אותה בכל מיני השפלות לפני הילדים, עד שהיא איבדה לגמרי את החשק לחיות וכו' וכו', ולכן במה שקילקלת אתה צריך לתקן.

יעזור הקדוש ברוך הוא שיתן לך את השכל האמיתי לקיים את כל זה, והכל יסתדר על הצד הכי טוב.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים