לאחרונה נחלשתי בלימוד תורה ובתפילה, ואני חושש שהשם יתברך כועס עליי בגלל זה

שאלה:

מאת משה:

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני בן שלושים ושתיים, ובחודשים האחרונים עברתי משברים גדולים יותר ממה שעברתי בכל ימי חיי. ברוך השם עכשיו המצב מתחיל להסתדר, אבל בגלל התקופה הקשה שאני עובר כוחות הנפש שלי נחלשו, ואני לא לומד יותר את שיעורי הקבועים שלמדתי קודם, וגם לא מתפלל כל כך.
יש לי ייסורי מצפון, ואני חושש שהקדוש-ברוך-הוא כועס עליי שאינני עושה יותר, אבל מה אני יכול לעשות שממש אין לי כוחות לעשות שום דבר?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויחי ח' טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל משה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שרביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"א) כשנופל אדם ממדריגתו ידע שמן השמים הוא, כי ההתרחקות היא תחילת ההתקרבות, על כן נפל שיתעורר להתקרב להשם יתברך. ועצתו שיתחיל מחדש להכנס בעבודת השם יתברך, כאילו לא התחיל עדיין כלל מעולם, וזה כלל גדול בעבודת השם יתברך, שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש.

ולכן אני לא מבין אותך למה אתה צריך להיות כל כך שבור מזה שעברה עליך תקופה מאד מאד קשה, ומאז נחלשו כוחות הנפש שלך ואתה כבר לא לומד את השיעורים הקבועים שלמדת פעם וכו' וכו', ומכל שכן למה תכתוב שטות כזה שאתה מפחד שהקדוש ברוך הוא כועס עליך, אשר בפירוש מובא בזוהר (שמות ה:) שאלמלא היו עם ישראל יודעים איך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, היו רצים אליו כמו אייל צמא שרץ לשתות מים וכו', ואיך אתה כותב שאתה חושש שהקדוש ברוך הוא כועס עליך שאתה לא עושה יותר? מה אתה חושב, שהקדוש ברוך הוא לא רואה מה שעובר עליך וכו'?, ומה הסיבה שהביאה אותך אל מה שהביאה וכו'? הרי הקדוש ברוך הוא בחר את עם ישראל רק בשביל שמסרו את נפשם לקבל את התורה ואמרו נעשה ונשמע, כמובא בזוהר (לך לך צ.) אשריהם ישראל מכל שאר העמים של העולם, שהקדוש ברוך הוא רצה בהם מכל שאר העמים, ועשה אותם חלקו ונחלתו, ועל כן נתן להם תורה קדושה משום שכולם היו ברצון אחד בהר סיני, והקדימו עשיה לשמיעה; עיין שם.

ואמרו בזוהר (ויחי רט"ז.) זכאין הם עם ישראל יותר מכל העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות, שהקדוש ברוך הוא קראם צדיקים להנחיל להם ירושת עולמים בעולם הבא להתענג באותו עולם, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "אז תתענג על הוי"ה". מה הטעם? מפני שדבקים בגוף המלך, כמו שכתוב (דברים ד') "ואתם הדבקים בהוי"ה אלקיכם חיים כולכם היום".

ויש עוד המון שבחים שהקדוש ברוך הוא משתבח עם כל בר ישראל, אפילו עם הכי פחות, כי הקדוש ברוך הוא יודע את יצרינו שמתגבר עלינו ושובר אותנו וכו' וכו', ואיך תכתוב דבר כזה שאתה חושש שהקדוש ברוך הוא כועס עליך? ולכן אתה צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם מהיום והלאה להיות רק בשמחה, ותמסור את נפשך על נקודת השמחה, ועיקר השמחה לשמוח עם נקודת יהדותך "שלא עשני גוי". ומובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות אות י"ג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר את הברכה "שלא עשני גוי", וכששאלו לו על זה, השיב, שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה את הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה. תתאר לעצמך את הצדיק הקדוש והנורא הזה רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע שרביז"ל קראו פאר הדור, והוא התפילין של הקדוש ברוך הוא, ועוד הפליג המון הפלגות על גדולתו, אף על פי כן הצדיק הקדוש הזה לא היה יכול להחיות את עצמו אלא עם "שלא עשני גוי", על אחת כמה וכמה קטני ערך ופחותים כמונו, איך צריכים לחזק את עצמם רק עם זה שיש לנו את הזכות הגדולה שנבראנו מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, אשר השמחה הזו עולה על כל השמחות, ומכל שכן וכל שכן שכל בר ישראל מלא מצוות כרימון, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ולכן חזק ואמץ מאד לעשות התחלה חדשה, ותתפלל הרבה על שמחה, ולאט לאט תרגיל את עצמך לבקש על כל המדות הטובות, ותזכה למוחין דגדלות.

יעזור הקדוש ברוך הוא שנשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים