בספר 'ימי מוהרנ"ת' נראה שיש זלזול בעדות המזרח. מדוע?

שאלה:

מאת אברהם:
לכבוד הצדיק שליט"א.
אני מאוד אוהב את חסידות ברסלב, בפרט באופן שכבודו מלמד – חיזוק בלימוד התורה ובספרי רבנו, ולא סתם בלבולים כמו שיש היום לדאבוננו.
קראתי את הספר 'ימי מוהרנ"ת' וקיבלתי מלוא חופניים חיזוק והתלהבות לעבודתו יתברך, אך כשהגעתי לאמצע הספר קראתי שם כמה קטעים בהם הרגשתי שרבי נתן זצ"ל מאוד מזלזל ביהודים מעדות המזרח שפגש וזה הפריע לי מאוד. האם ידוע למה הוא התייחס ודיבר אליהם בצורה הזאת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר ויחי ט' טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יודע מי מכניס לך בראש שמוהרנ"ת ז"ל זילזל ביהודים מעדות המזרח, אדרבה, הוא כותב שכשהגיע לארצות המזרח אז הסתכלו עליו מאד משונה כי הלך עם פיאות ארוכות ועם כובע שהולכים באוקראינא (קסקט) והסתכלו עליו מאד משונה, אבל לא שהוא זילזל חס ושלום בעדות המזרח וכו'.

אין לתאר ואין לשער את מעלת האדם הזוכה להיות מקורב אל רביז"ל, שהוא מעורר את האדם מהשינה העמוקה שהוא ישן בה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שיש בני אדם שישנים את ימיהם, ואפילו שהם מתפללים ולומדים הכל הוא בבחינת שינה, כי אם אדם לא מדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, על ידי זה מראה לדעת שהמח שלו ישן בשינה עמוקה, ולא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, והצדיק האמת הוא מעורר מהשינה.

והנה רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') ותאמין כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים, אין זה אלא כדי שיגרשו סטרין אחרנין, וזה פירוש (משלי ט"ו) "אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין", לשון תלונה ומריבה. כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה, על שפגמת בטיפי מוחך, שעל זה נאמר (משלי ב') "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו אורחות חיים", שאתה דבוק בסטרא דמותא וכו', ובודאי אם לא היה נפגם מוחך, לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים, ואין המריבה אלא בשבילך, כדי שתשוב ממוות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א, ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה. וכשתשמור את מוחך מבחינת חמץ, שלא יהיה אטום, אזי יפגע קולך בגולגלתך, ויתעבד רעם, ויתפשט עקמומיות שבלבך, ואז תזכה לשמחה, כמו שכתוב (תהלים צ"ז י"א) "ולישרי לב שמחה".

הרי שלך לפניך, שמי שפגם בברית בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה, הרי זה עולה לו קושיות וספיקות על הצדיקים ונחלש מאד מלהתקרב אליהם, כי הוא לא קולט שכל אלו הקושיות והספיקות שעולים לו בהתקרבות לצדיק זה מחמת עוונותיו, ולכן אדם צריך לדעת שמי שמקורב אל רביז"ל, הוא לא יעזוב אותו עד שיביא אותו אל המדריגה שהוא צריך להגיע אליה בזה העולם וכו', אבל הס"מ מאד מפחד מרביז"ל, אזי מכניס ספיקות ובלבולים על רביז"ל, ולכן מתרחקים ממנו, ולכן עליך לדעת שהבחירה חופשית, ולפעמים מחמת שטות שלא מבינים משהו כבר נופלים בחלישות הדעת ובקטנות המוחין ויש להם קושיא על הצדיק.

הקדוש ברוך הוא יטהר את מוחינו ונזכה להתקרב באמת אל רביז"ל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים