שאלה:

מאת שלי:

שלום לכבוד הצדיק.
לאחרונה התחלתי ללמוד בספרי רבי נחמן, ואני רואה שהרבה פעמים הוא דיבר על עניין השמחה, וכמה זה חשוב ביהדות. מדוע זה כל-כך חשוב?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ב טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שלי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת אשר כל אחד ואחד בזה העולם העובר וכו', עובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, ואין אדם נקי מזה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) שכל בני העולם כולם מלאים יסורים, אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה. ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים, אין להם שום עולם הזה כלל, כי כל ימיהם כעס ומכאובות, וכולם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה תמיד, וכל אחד יש לו יסורים מיוחדים, ואין גם אחד מכל העשירים והשרים, שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד, וכולם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד, וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם. ואפילו מי שנדמה עליו, שיש לו העולם הזה בשלימות ויש לו כל התענוגים, עושר ונכסים וכבוד והון רב וארמונים גדולים וכלים נפלאים ותכשיטין וסגולת מלכים וכו' וכו', אם יסתכלו בו טוב טוב, יראו שגם הוא מלא כעס ומכאובות הרבה תמיד בכמה מיני אופנים וענינים. 

וכמו שאמר שלמה המלך (קהלת ב')

"גם כל ימיו כעס ומכאובות", וכתיב (איוב י"ד)

"אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז", וזה כולל כל בני אדם שבעולם מקטן ועד גדול, כי כולם נולדו לעמל ומלאים רוגז ויסורין.

ואין שום עצה ותחבולה להנצל מעמל ויגון הזה, כי אם לברוח להשם יתברך ולעסוק בתורה. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ג סימן ז')

"אדם לעמל יולד" – 'אשרי מי שעמלו בתורה', היינו מאחר שכל אדם נולד לעמל, ואי אפשר להימלט מזה בשום אופן, אפילו אם יהיה לו כל חללי דעלמא, בודאי יהיה לו עמל ויסורין ודאגות הרבה, על כן החכם עיניו בראשו שיהפוך העמל לעמל של תורה, אשר בשביל זה נולד שיעמול בתורה, ואז אשרי לו, כי ניצול מעמל העולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא.

וכדי לזכות לישוב הדעת ולקיים את המצוות בשלימות, וכן ללמוד תורה, מוכרחים להיות בשמחה, ולכן הזהירנו רביז"ל על מדת השמחה יותר מהכל, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה. ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום – שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום – מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.

ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמורה, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופלים על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד כשמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכיון שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא יש לו אל מי לברוח, כי אין עוד מקום בטוח כמו אצל הקדוש ברוך הוא, ואי אפשר לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולקרר את עצביו, אלא על ידי שמחה, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן נ"ז) מי שמתפלל בשמחה – הקדוש ברוך הוא מכבד אותו ופוקד את לוחציו; ואמר (שם סימן ע') על ידי שמחה תבוא תפלתך בהיכל מלך; ואמר (שם סימן פ"א) תפלה שהיא בשמחה היא עריבה ומתוקה להשם יתברך; ולכן תראה לקחת את עצמך בידיך ולהיות רק בשמחה, ולהתפלל בשמחה, ואמר רביז"ל (שם סימן כ"ח) על ידי התפלה יכול לשנות את המזל.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים